שתי ספינות מפליגות בים סוער ושתיהן מצויות בסכנה. מסוק שנשלח להציל את יושביהן מסוגל להציל את יושבי אחת מהספינות בלבד. כיצד עליו להחליט את מי מהן להציל?
במוקד השו”ת שע”י ‘יד שרה’ התקבלה השאלה הבאה:
בעבר פורסם על ידכם מאמר בענין קדימות בגיוס לצבא, ומסקנת הדברים היתה, שאם מפקד צבאי זקוק בדחיפות לחייל שיבצע משימה מסוכנת בעורף האויב, ועומדות בפניו שתי אפשרויות, או גיוס חייל צעיר רווק בן שמונה עשרה, או חייל נשוי עם ילד, עליו לבחור בחייל הנשוי למרות שאם ימות ישאיר אלמנה ויתום. כך פסק מרן ה’חזון איש’, וטעמו: לפי שאם הנשוי עם הילד יהרג הרי הוא משאיר זכר ושארית בעולם, ואילו אם הבחור ימות תוך מילוי המשימה, לא ישאיר אחריו שארית בארץ, ונמצא שלא מילא את יעודו בעולם.
שאלתי היא: האם הלכה זו אמורה בכל מקרה של הצלת נפשות, שיש להקדים את הצלת מי שאינו נשוי קודם להצלת הנשוי, מהטעם האמור – שהנשוי מימש את יעודו יותר מהבחור?
תשובה: לפני מספר שנים נשלחה אלי שאלה מעין זו, על שתי ספינות המפליגות יחד בים סוער ושתיהן שלחו אות מצוקה לפני סכנת טביעה. הרשויות שקלטו את אותות המצוקה שלחו טייס מסוק על מנת להצילם. והנה מבחין הטייס שבאחת מהספינות מצויים ששה אנשים, כולם צעירים שלא התחתנו מעולם, ואילו בספינה השניה מצויים גם כן ששה אנשים, כולם נשואים שסביר להניח שהשאירו בביתם את ילדיהם. הטייס יודע שביכולתו להציל כעת רק את יושבי אחת מהספינות בלבד, ואילו הספינה השניה תטבע קרוב לודאי עם כל יושביה. הוא מצוי בדילמה כיצד עליו לפעול, האם עליו להקדים ולהציל את הנשואים, או שמא את הרווקים, על פי סברת החזון איש – מאחר שהם עדיין לא מימשו את יעודם בעולם?
הצגתי שאלה זו למורי ורבי הרב אלישיב זצ”ל, והשיב לי שאין זה דומה לסברת החזון איש, שרק בצבא בו מוטל על המפקד לבחור את החייל שישלח למשימה המסוכנת, קיים ההגיון לבחור את מי שהסיכון לחייו יגרום כמה שפחות נזק למימושו העצמי בעולם. אבל בעניינים הנוגעים להצלת נפשות של בני אדם המצויים בסכנה, לכל אחד מהם ישנה הזכות העצמית להינצל ולחיות, ולכן הקדימות אינה תלויה במצב המשפחתי של האנשים. מסקנתו היתה, שיש לערוך גורל או למצוא דרך אחרת דומה בכדי להחליט החלטה גורלית מעין זו – את מי להציל ולמי להניח לטבוע ולמות.
לסיכום: כאשר שני בני אדם מוכנים להתנדב להסתכן עבור ארצם ואנשי מדינתם, יש להעדיף לסכן את הנשוי שיש לו ילדים, יותר מאשר את הרווק. אבל בני אדם המצויים כבר בסכנת נפשות, אין עדיפות לנשוי או לרווק בענין הצלתם ממוות, אלא יש לערוך גורל בכדי להחליט את מי להציל ואת מי להשאיר למות.
הכותב – הרב יעקב וינר שליט”א, עומד בראש מוקד רפואה והלכה בארגון יד שרה, אשר נותן מענה בשאלות הלכתיות רפואיות. האמור במאמר אינו הלכה למעשה, ובכל שאלה יש לפנות לרב מוסמך.
ניתן לפנות במייל machonr@yadsarah.org.il בטלפון 02-6444590, ובכתובת שדרות הרצל 124 ירושלים.
הערת המערכת: אמנם לא מדובר על מקרה רפואי, אך בשל העובדה שגם ברפואה עלולה לעיתים לעלות שאלה דומה מצאנו מקום להביא את המאמר.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!