המטולוגיה

טיפול בתר-ניתוחי באספירין למניעת תרומבואמבוליזם ורידי (Anesthesiology)

מתוצאות מחקר POISE-2, שפורסמו בכתב העת Anesthesiology, עולה כי טיפול באספירין לא הפחית אירועי תרומבואמבוליזם ורידי, אך שני שליש מהחולים קיבלו טיפול מניעתי בנוגדי-קרישה, תועד מספר קטן של אירועי תרומבואמבוליזם ורידי והתוצאות עלו בקנה אחד עם טווח רחב של השפעות טיפול באספירין. מניתוח הנתונים ממחקרים אקראיים בנושא עלו עדויות לכך שטיפול בתר-ניתוחי באספירין עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בחולים מאושפזים לאחר ניתוח.

במסגרת מחקר POISE-2 (Peri Operative Ischemia Evaluation-2) השלימו החוקרים השוואה בין טיפול באספירין ופלסבו סביב ניתוח לא-לבבי. הם חילקו באקראי 10,010 חולים שהשלימו ניתוח לא-לבבי לטיפול באספירין במינון 200 מ”ג או פלסבו, 2-4 שעות לפני ניתוח ולאחר מכן 100 מ”ג אספירין בכל יום או פלסבו למשך עד 30 ימים לאחר הניתוח. כעת, מדווחים החוקרים על השפעת אספירין על תרומבואמבוליזם ורידי, כולל פקקת ורידים עמוקים ותסחיף ריאתי.

במסגרת המחקר, 6,548 חולים (65.4%) חולים קיבלו טיפול נוגד-קרישה מניעתי. אירועי תרומבואמבוליזם ורידי תועדו ב-53 חולים (1.1%) בקבוצת הטיפול באספירין וב-60 חולים (1.2%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.89). דימום מג’ורי או מסכן חיים תועד ב-312 חולים (6.3%) שטופלו באספירין ו-256 חולים (5.1%) שטופלו בפלסבו (יחס סיכון של 1.22). טיפול בו-זמנית בנוגדי-קרישה לא שינה את ההשפעה של אספירין על אירועי תרומבואמבוליזם ורידי או דימום.

מניתוח נתוני מחקר POISE-2 ו-Pulmonary Embolism Prevention Trials עלה כי תרומבואמבוליזם ורידי תסמיני תועד ב-173 חולים (1.3%) מבין 13,724 מטופלים באספירין וב-246 חולים (1.8%) מבין 13,730 מטופלים בפלסבו (יחס סיכויים של 0.71); ההשפעה של טיפול באספירין הייתה דומה מאוד באלו שקיבלו ולא קיבלו טיפול מונע.

Anesthesiology. 2016;125(6):1121-1129. 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה