כירורגיה כללית

הישרדות טובה יותר לאחר ניתוח משמר שד בהשוואה לכריתת שד (מתוך כנס ה-ECCO)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-ECCO (European CanCer Organisation) עולה כי בנשים עם סרטן שד הישרדות ארוכה יותר לאחר ניתוח משמר שד, בהשוואה לנשים לאחר כריתת שד, בפרט במקרים בנשים מעל גיל 50 שנים, מחלה בשלב מוקדם יותר ויותר מחלות רקע.

החוקרים השלימו מחקר תצפיתי, מבוסס-אוכלוסיה, בו נאספו נתונים ממאגר Netherlands Cancer Registry. הם התמקדו בנשים עם סרטן שד פולשני בשלב T1-2N0-2M0, שאובחנו בין 1999-2012. הנשים לא קיבלו טיפול סיסטמי ראשוני והשלימו ניתוח משמר-שד או ניתוח כריתת שד, עם או ללא טיפול קרינתי.

מדגם המחקר כלל 129,692 נשים, שסווגו לשני מדגמים לפי מועדי הטיפול: 1999-2005 (60,381 נשים) ו-2006-2012 (69,311 נשים).

בין תקופת הזמן הראשונה והשניה, שיעור הנשים שהלכו לעולמן מכל-סיבה ירד משמעותית. בקרב נשים לאחר כריתת שד, שיעור הנשים שהלכו לעולמן ירד מ-48.2% במדגם הראשון ל-19.8% במדגם השני. הירידה בקרב נשים משמר שד הייתה מ-28.4% ל-8.9%.

חשוב מכך, ללא תלות במדגם שנבחן או בטיפול שניתן, כ-50% ממקרי התמותה היו על-רקע סרטן שד.

החוקרים מצאו כי במדגם הראשון, ניתוח משמר-שד לווה בהישרדות טובה יותר ספציפית לסרטן שד, בהשוואה לנשים לאחר כריתת שד (יחס סיכון של 0.72), עם הישרדות כוללת טובה יותר (יחס סיכון של 0.74). הבדל מובהק זה תועד בנשים עם מחלה בשלב T1-2N0-2.

במדגם השני בשנים 2006-2012, ניתוח משמר שד לווה שוב בהישרדות ספיצפית לסרטן שד שהייתה טובה יותר משמעותית מניתוח כריתת שד (יחס סיכון של 0.75), בדומה להישרדות הכוללת (יחס סיכון של 0.67).

ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית במחלה בשלב T1-2N2, בהן ניתוח משמר-שד וכריתת שד היו דומים. ניתוח נוסף של תתי-קבוצות T1-2N0-1 העיד כי ניתוח משמר שד היה עדיף על ניתוח כריתת שד מבחינת הישרדות ספציפית לסרטן שד בנשים מעל גיל 50, כמו גם באלו שלא השלימו טיפול כימותרפי ובאלו עם מחלות רקע.

ממצאים אלו לא הושפעו מהמצב ההורמונאלי או HER2. התוצאות היו דומות עבור הישרדות כוללת.

החווקרים מדגישים כי בנשים מתחת לגיל 50 שנים, באלו ללא מחלות רקע ובאלו לאחר טיפול כימותרפי, ניתוח משמר שד לווה בהישרדות ספציפית לסרטן שד שהייתה דומה והישרדות כוללת שהייתה טובה יותר, בהשוואה לניתוח כריתת שד.

לסיכום, מהנתונים עולה כי טיפול משמר שד בתתי-קבוצות אלו הינו הטיפול המועדף במקרים בהם שני הטיפולים אפשריים, ולהערכתם התוצאות עשויות לתרום לדיונים עתידיים בנושא תהליכי קבלת החלטות בשיתוף המטופלות.

מתוך כנס ה-ECCO

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    לאחר אבחנה ראשונה של מלנומה פולשנית ראשונית, גיל מבוגר ומגדר זכרי הינם גורמי סיכון אפשריים לאבחנה של מלנומה נוספת בשלב מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העלייה החדה בהיארעות מלנומה עורית, לצד מספרים גדולים יותר של מלנומות המאובחנות בשלבים מוקדמים יותר ושיפור בטיפול במלנומה […]

  • האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Oncology עולה קשר סיבתי בין אנדומטריוזיס ובין הסיכון למחלות ממאירות, עם עדויות המצביעות על סיכון מוגבר לסרטן שחלות, ממאירות עורית, ממאירות המטולוגית וסרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין אבחנה של אנדומטריוזיס ובין סוגים מסוימים של מחלות […]

  • מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תעסוקתית לאזבסט מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט, הן מסוג אדנוקרצינומה והן מסוג תאי קשקש. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות של הוושט, הכולל קרצינומה של תאי קשקש ואדנוקרצינומה, הינה מחלה ממארת עם פרוגנוזה גרועה ושיעורי תמותה […]

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    למרות חשש מפני תביעות רשלנות רפואית של רופאים, חוקרים לא מצאו עליה בתביעות רשלנות רפואית מוצלחות על-רקע מעקב פעיל כגישת טיפול בחולים עם סרטן בדרגת סיכון נמוכה, כך מדווח במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network שוקלות מעקב פעיל כגישה יעילה לטיפול בסרטן […]

  • מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Nutrition עולה כי אין קשר סיבתי בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין מרבית הממאירויות על-רקע השמנה, בנוסף לסרטן מעי גס ורקטום וסרטן שד. בנוסף, הממצאים מעידים כי מדד מסת הגוף עשוי להיות מתווך אפשרי של הקשר בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לסרטן מעי […]

  • האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    בהשוואה לטיפול כימותרפי, טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-אירועים טובים יותר ושיעורי תגובה מלאה גבוהים יותר, אם כי לא תועד שיפור בהישרדות הכוללת של חולים עם סרטן ריאות לא-נתיח מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם ביטוי PD-L1 קטן מ-1%, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. מנהל המזון והתרופות […]

  • הפרופיל הגנטי עשוי להשפיע על הסיכון לממאירות מעי גס ורקטום משנית להרגלי התזונה (JAMA Netw Open)

    הפרופיל הגנטי עשוי להשפיע על הסיכון לממאירות מעי גס ורקטום משנית להרגלי התזונה (JAMA Netw Open)

    ממחקר רחב-גנום חדש עולה כי וריאנטים גנטיים ומסלולים ביולוגיים אפשריים עשויים להשפיע על הקשר בין הרגלי התזונה ובין הסיכון לממאירות מעי גס ורקטום, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים אודות 4,686 חולים עם סרטן מעי גס ורקטום ו-14,058 ביקרות תואמות ממדגם UK Biobank. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה