ה- 21.3 הוא היום הראשון של האביב, ואיתו עלייה בתופעות האלרגיה.

על מנת שנבין כיצד ניתן למנוע או לטפל באלרגיה בואו ונבין מספר נקודות בסיסיות  לגבי תופעת האלרגיה.

מהי אלרגיה ?

אלרגיה היא תגובה של מערכת החיסון המכוונת כלפי חומרים המצויים באופן רגיל בסביבתנו.

גורמי האלרגיה (הקרויים: אלרגנים) הם בדרך כלל חומרים טבעיים שמקורם בצמחים, או בעלי חיים ומצויים באוויר, במזון, במים, וכן בתרופות וחומרים כימיים מסוימים.
התגובה האלרגית מופיעה רק אצל חלק מהאוכלוסייה, אשר נושאת את הנטייה התורשתית לכך.

מערכת החיסון של אנשים אלה מזהה חומרים “טבעיים” כאלרגנים ופועלת כנגדם.

התגובה האלרגית גורמת לדלקת באברים שונים וכתוצאה מכך מופיעות התופעות האלרגיות כגון נזלת, תפרחות, גרד וקוצר נשימה.

המונח “אלרגיה” נלקח מיוונית ופירושו: “פעולה שאינה במקומה” (אל=בלתי, ארגוס=עבודה).

התופעות האלרגיות באות לידי ביטוי בעיקר במערכת הנשימה, העור, העיניים  והעיכול וכוללות: נזלת (קדחת-השחת או נזלת כרונית), סינוסיטיס, דלקת עיניים כרונית או עונתית, אסתמה, תפרחות ובצקת (נפיחות ואף הלם אנאפילקטי (שוק אלרגי) העלול לגרום לסכנת חיים.

כ-12%-25% מאוכלוסיית העולם סובלים מאלרגיה כזו או אחרת. לנטייה לאלרגיה קיים מרכיב תורשתי מובהק.

 ארבע מערכות בגוף אחראיות להתבטאות של תופעות אלרגיות:
1. נוגדנים (Antibodies )
2. תאים (Cells )
3. מתווכים כימיים (Mediators )
4. אברים ורקמות

1. נוגדני אלרגיה – אצל אדם אלרגי נוצרים נוגדנים ייחודיים (ספציפיים) אשר נקראים בשם: נוגדני IgE . תפקידם של נוגדנים אלה הוא לזהות את גורמי האלרגיה (אלרגנים) החודרים אל הגוף ולנטרל אותם. נוגדנים אלה גורמים לתופעות ה”דלקת האלרגית”, אשר אחראית לביטויי האלרגיה באברים ורקמות שונים.

2. תאים – אלו תאים הנמצאים באברים שונים ו”מתמחים” בגרימת תגובות האלרגיות. תאים אלה נקראים: תאי פיטום (Mast cells ). הם מצויים בריריות האף, רירית צינורות הנשימה, העור, העיניים  וסביב כלי דם. תאים הדומים להם בפעולתם נקראים: באזופילים basophils ), והם נמצאים בדם כחלק מאוכלוסיית התאים הלבנים. נוגדני האלרגיה (נוגדני IgE ) נקשרים אל פני תאי הפיטום והבאזופילים וכאשר הם מזהים את האלרגנים-גורמי האלרגיה, הם קושרים אותם אליהם. קישור האלרגנים אל התאים גורם להפעלתם ולשחרור חומרים המביאים לתגובות אלרגיות בגוף.

3. מתווכים כימיים (Mediators )- חומרים כימיים אלה משתחררים מתוך תאי הפיטום והבאזופילים לאחר שהאלרגנים נקשרים ומפעילים אותם. מתווכים כימיים אלה כוללים: היסטמין, לויקוטריאנים, פרוסטגלנדינים, קינינים, אנזימים שונים, ציטוקינים וכימוקינים. כולם משפיעים על הרקמות ומשתתפים ביצירת “דלקת אלרגית” ברקמות הגוף. חלקם משתחררים מייד
(תוך 15 עד 20 דקות) לאחר חשיפה לאלרגנים וחלקם נוצרים לאט ובהדרגה ומשפיעים במשך זמן רב.

הטיפול התרופתי באלרגיה מיועד להפחית את הפרשתם של המתווכים מתוך התאים, או את פעולתם על האברים השונים
(ריאות, עור, אף וכדומה).

4. אברים ורקמות – האברים בהם מתרחשת האלרגיה הם בעיקר אלו הבאים במגע ישיר עם הסביבה החיצונית – ריריות  האף, העיניים, סמפונות הריאות, העור ומערכת העיכול. האברים בהם מתרחשות התגובות האלרגיות נקראים: “אברי המטרה” של האלרגיה. הדלקת האלרגית באברים והרקמות גורמת לגרד, נפיחות, הפרשת ריר ותופעות אלרגיות אחרות .

המתווכים הכימיים (כגון היסטמין ולויקוטריאנים) משפיעים על אברים שונים בגוף וגורמים לתופעות האלרגיה המוכרות.

איך נדע שאנו סובלים מאלרגיה ?

דרכי הנשימה: קוצר נשימה, התקפי אסתמה ושיעול- נגרמים עקב כיווץ של הסמפונות, דלקת של דופן הסמפונות והפרשת ריר צמיג החוסם את מעבר האוויר.

עור: גרד, אודם, תפיחות (בצקת) ותפרחות.

עיניים: אודם, גירוי, דמעת, טשטוש בראיה, נפיחות של העפעפיים.

פה ולוע: נפיחות (בצקת) של הלשון, השפתיים והענבל המקשים על הדיבור והנשימה.

מערכת העיכול: בחילות, הקאות, כאבי בטן, שלשולים.
כל הגוף: בעת אירוע אלרגי כללי (סיסטמי) כגון תגובה לעקיצת דבורה, מתרחשת “הצפה” של הגוף במתווכים כימיים אשר מביאה בעקבותיה הלם (שוק) עקב ירידה בלחץ דם, איבוד הכרה והפרעות קשות בפעולת הלב
והריאות. תגובות כלליות קשות ומהירות אלה עלולות להביא גם למוות.

ביטויים בלתי ישירים (משניים) של אלרגיה יכולים להיות:
כאבי ראש (כתוצאה מעליית לחץ בתוך הסינוסים), הפרעות בשינה (עקב הפרעות בנשימה דרך האף), זיהומים בעור (עקב גרד ופציעה של העור) ועוד.

 מה עושים ?

א. בדיקת רופא מומחה (אלרגולוג)- רופא מומחה יכול לאבחן את הבעיה על ידי שילוב של סיפור המחלה (היסטוריה רפואית), הערכת הסביבה, תבחינים (טסטים) ובדיקה של הגוף.
ב. בדיקה גופנית- הבדיקה כוללת בדיקה של האף והסינוסים, האזנה לריאות, בדיקת העור, העיניים, הלוע והאוזניים.
ג. תבחיני-עור (טסטים) – נוגדני האלרגיה מהווים את סימן ההיכר האופייני ביותר של המחלה ולכן גילוי הנוגדנים עוזר לאבחנה מדויקת של הסיבה. מאחר ונוגדני IgE נמצאים על תאי הפיטום בשכבה העליונה של העור מבצעים את הבדיקה הנקראת תבחין-עור (טסט): מטפטפים תמצית מרוכזת של גורם האלרגיה ודוקרים בעדינות את העור. אצל אדם אלרגי מקום הבדיקה יגיב תוך כ- 15 דקות בגרד חזק, תפיחות ואודם (שגודלם כ- -20-5 מילימטר). תבחין העור עוזר לזיהוי מדויק של הגורם לאלרגיה וגודלו מעיד על
מידת הרגישות האישית של הנבדק.
דרך נוספת לאבחון מדויק של אלרגיה היא בדיקת דם המתבצעת במעבדה הנקראת Rast-IgE .