משרד הבריאות מפרסם היום את המלצות הועדה שבחנה את מודל הפיקוח על מחירי תרופות מרשם.

להלן ההמלצות המרכזיות :

1. מודל הציטוט:

a . מדינות הציטוט: יבוטל התמחור בשלבים עליו הוחלט ב -2010 ויבוצע חיפוש למחיר –

ציטוט בכל אחת מ 7 המדינות המרכיבות את בסיס הרפרנס.

b . אופן החישוב: המחיר המרבי יקבע על פי ממוצע של 2 המדינות הזולות מבין 7

המדינות.

c . אופן הציטוט: אופן הציטוט ייוותר על כנו, קרי על פי החומר הפעיל, צורת המינון

והחוזק.

2. סל מטבעות ושערי חליפין:

a . הרכב סל המטבעות בקביעת מחיר הציטוט: סל המטבעות לקביעת מחיר הציטוט

יורכב משערי האירו, הפורינט והליש”ט בהתאם למדינות הציטוט מהן צוטט המחיר

וביחס מתאים. קרי, ללא שינוי מהמודל הקיים.

b . מועד קביעת שער החליפין במחיר המחירון: שער החליפין לקביעת מחיר המחירון

יקבע כממוצע שערי החליפין בחודש הקודם לקביעת המחיר. זאת ללא שינוי

מהמודל הקיים.

3. מועדי פרסום ותוקף המחירון: טיוטת המחירון השנתי תתפרסם ב 15 לנובמבר כל שנה. חודש לאחר מכן יתפרסם המחירון הסופי שיכנס לתוקפו ב 1 לינואר. בשל אילוצי זמן ודחיית מועד פרסום מסקנות הועדה, באופן חריג בשנת 2016 תתפרסם טיוטת המחירון בתחילת דצמבר.

4. עדכון מיוחד: מועד פרסום העדכון המיוחד יחול ב 1 ליוני ויכנס לתוקפו ב 1 ליולי בכל שנה.

עדכון מיוחד יחול אם ורק אם חל שינוי של 2% או יותר בשער החליפין של היורו לעומת השקל,

 . ביחס לשער החליפין על פיו נקבע המחירון השנתי. השינוי יוגבל ל 5%

.5 תרופות זולות: תרופות שמחירן לצרכן כולל מע”מ נקבע עד 07 ש”ח ועל מנת לשמר תרופות

רשומות ותיקות, ממליצה הועדה להקפיא את ירידת המחירים עבור תרופות אלו .

.6 מרווח לקמעונאי )מרווח לרוקח(: הועדה ממליצה על הוספת מדרגה נוספת למרווח הרוקח

שתעמוד על שיעור רווח של 10% עבור תרופות שמחירן גבוה מ 1,750 ש”ח.

.7 עידוד רישום תרופות המיובאות כיום על פי תקנה 22 : לאור חשיבות הנושא הועדה מברכת על הצעדים שנקט בהם אגף הרוקחות (פרסום קל קורא כולל כמויות של אריזות שיובאו לארץ) .

כמו כן, ממליצה הועדה כי המחיר המרבי בשלושת המחירונים הראשונים מעת רישום התרופה בישראל יקבע לפי המדינה היקרה מבין 7 המדינות ולא לפי מודל הציטוט הסטנדרטי. המלצה זו תחול רק על התכשירים העונים לתנאיי נוהל 120 של אגף הרוקחות.

.8 ביוסימילר: לא יחול שינוי באופן תמחור תכשירי הביוסימילר. תמחור תכשירים אלה יעשה

בהתאם למודל לתמחור תכשירים גנריים, קרי מודל הציטוט.

9.  תכשירים שלא נקבע להם מחיר (בשל העדר מחיר במדינות הציטוט): הועדה ממליצה להעביר את אופן הפיקוח על תכשירים אלה מסעיף ה’ של החוק (קביעת מחיר מרבי( לסעיף ו’ ,בקשה להעלאת מחירים). לקראת פרסום המחירונים הבאים משרד הבריאות יבדוק אפשרות לציטוט מחירים ממדינות נוספות בהתאם למקור היבוא כגון ארה”ב, קנדה, אוסטרליה, יפן וכו’.

.10 ערעורים: הועדה ממליצה להסמיך את המפקח על המחירים למנות ועדה פנימית לטיפול

בערעורים על המחירים, ולקבוע לה נהלים בהתאם. כמו כן, הועדה ממליצה להסמיך את

המפקח על המחירים לאשר, על פי בקשת היצרן או בעל הרישום, הורדת מחירים מתחת למחיר הציטוט במקרים חריגים.

.11 תרופות ללא מרשם: הועדה ממליצה למנות צוות בדיקה של מחירי תרופות ללא מרשם (OTC ) ותרופות הנמכרות בשיווק הכללי ( GSL )קרי לא בבתי מרקחת ולא בידי רוקח. הצוות יבדוק אם רמת המחירים בארץ סבירה לעומת המחירים של אותם תכשירים באירופה. הועדה הקודמת  . שבדקה את הנושא הייתה ב 2010

.12 מחקר יישומי לתמחור מבוסס ערך: הועדה ממליצה לבחון במסגרת מוגבלת את ההתכנות, הכדאיות והצורך של שיטה המתאימה בישראל.

לדו”ח המלא של הועדה

הערת המערכת: הדו”ח כולל נתונים מעניינים וחשובים על שוק התרופות בישראל. עם זאת נראה שהסוגייה של המרווח לרוקח לא זכתה להתייחסות עניינית, זאת למרות שבמדינות מערביות רבות נקבע מודל המבוסס לא רק כאחוז מהמחיר הקמעונאי אלא גם על הפעילות הנדרשת מהרוקח בעת אספקת המרשם (בדיקת, הדרכה וכד’), ובכך נראה שהתפספסה כנראה הזדמנות היסטורית לעשות תיקון הולם.

כדאי לזכור גם שמודל המחירים הנוכחי וגם זה שיתקיים לאחר יישום ההמלצות הללו עוסק עדיין רק במחירון הרשמי. המחיר “האמיתי” של תרופות מרשם, בעיקר אלה שנכללות בסל הבריאות, ולמעשה משולמות ע”י קופות החולים עשוי להיות שונה, ולעיתים אף עם פער משמעותי , ותלוי בהסכמים שבין הקופות לחברות התרופות.