כאב

עירוי אפידורלי רציף לעומת מתן מתוכנן של בולוס לסירוגין להקלה על כאבים לאחר ניתוח מג’ורי (BMC Anesthesiol)

עירוי אפידורלי רציף הינו הגישה המקובלת לשיכוך כאבים אפידורלי. גישה חדשה, בה ניתנות מנות בולוס לסירוגין באופן מתוכנן (Programmed Intermittent Epidural Bolus או PIEB) הדגימה הפחתת צריכת משככי כאבים מקומיים ושיפור שיכוך כאבים לאחר לידה. כעת, במאמר שפורסם בכתב העת BMC Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן מתוכנן של בולוס לסירוגין הפחית את הצורך במתן בולוס בשליטת המטופל (Patient Controlled Bolus או PCEA).

במסגרת המחקר נכללו חולים לאחר ניתוח מג’ורי בשל ממאירות בטנית. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול לשיכוך כאבים בטכניקת PIEB או בטכניקת עירוי אפידורלי רציף שכללה מתן Ropivacain 0.2% בקצב של 6 מ”ל/שעה, כאשר בשני המקרים הטיפול ניתן בשילוב עם אפשרות שיכוך כאבים בשליטת המטופל (PCEA) עם בולוסים של 4 מ”ל. החוקרים בחנו את צריכת משככי כאבים מקומיים ואת מדדי הכאב עד לערב השני לאחר הניתוח.

החוקרים בחנו 40 חולים בקבוצת עירוי אפידורלי רציף ו-44 חולים בקבוצת טיפול מתוכנן לסירוגין. מהנתונים עלה כי המינון המצטבר של משככי כאבים מקומיים, אשר ניתנו בשליטת המטופל, היה שונה משמעותית עד היום השני לאחר הניתוח (10 מ”ל עם טיפול מתוכנן לסירוגין לעומת 28 מ”ג עם עירוי אפידורלי רציף, p=0.002). בסיכומו של דבר, נפח צריכת משככי כאבים מקומיים היה קטן יותר משמעותית עם בולוס מתוכנן לסירוגין, בהשוואה לעירוי אפידורלי רציף (329 מ”ל לעומת 350 מ”ל, p=0.003). מדדי הכאב היו דומים בכל נקודות הזמן.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בהשוואה לעירוי אפידורלי רציף, מתן בולוס אפידורלי לסירוגין, באופן מתוכנן, עשוי להפחית את הצורך בטיפול במשככי כאבים בחולים לאחר ניתוח בטני מג’ורי. מנגד, לא תועדה תועלת משמעותית בנוגע לצריכת מורפין, מדדי כאב, או תוצאים סיום משניים אחרים.

BMC Anesthesiol. 2018;18(154)

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה