כאב

ההשפעה של שיכוך כאבי אפידורלי על תנועתיות מערכת העיכול לאחר ניתוח חזה (BMC Anesthesiol)

במאמר שפורסם בכתב העת BMC Anesthesiology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בבדיקות אובייקטיביות ניתן לזהות עיכוב בתנועתיות כלל מערכת העיכול לאחר ניתוח חזה. הם גם מצאו כי שיכוך כאבים אפידורלי רציף, עם ובלי מורפין, מביא לשיפור תנועתיות מערכת העיכול, בהשוואה למתן מורפין תוך-ורידי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות בתנועתיות מערכת העיכול הינה השלכה לא-רצויה, אך בלתי-נמנעת של ניתוחי חזה. כעת הם בחנו את ההשערה לפיה שיכוך כאבי אפידורלי לאחר-ניתוח (TEA או Thoracic Epidural Analgesia) עם Ropivacaine או משלב Ropivacaine ומורפין מביא להאצת תפקוד מערכת העיכול ולקיצור משך ההפרעה בתפקוד מערכת העיכול לאחר ניתוח חזה מג’ורי, בהשוואה למתן מורפין תוך-ורידי.

מדגם המחקר כלל 30 חולים, אשר היו מיועדים לניתוח חזה מג’ורי, וחולקו באקראי לשלוש קבוצות. כל החולים השלימו הערכה של תנועתיות מערכת העיכול שבוע לאחר הניתוח. כל החולים נותחו בהרדמה כללית. קבוצת Ep-R טופלה בגישת TEA עם Ropivacaine; קבוצה Ep-RM טופלה בגישת TEA עם Ropivacaine ומורפין ; וקבוצת IV-M טופלו במורפין דרך הוריד באמצעות משאבת PCA (Patient Controlled Analgesia). תנועתיות המעי נבחנה על-פי בדיקה קלינית, בשילוב עם הערכת זמני OCTT (Oro-Ceacal Transit Time) ביום הראשון והשלישי לאחר ניתוח ו-CTT (Colonic Transit Time).

בסיכומו של דבר, הערכת OCTT הדגימה ירידה של פי 2.5 בתנועתיות מעי ביום הראשון לאחר ניתוח. בדיקת OCTT הדגימה הבדלים מובהקים סטטיסטית בין כל הקבוצות. כמו כן, זוהו הבדלים מובהקים בזמני OCCT בין הימים. לא תועדו הבדלים משמעותיים בבדיקת CTT או בסימנים קליניים בין הקבוצות. עם זאת, 70% מהחולים בקבוצת Ep-R ו-80% מאלו בקבוצת Ep-RM דיווחו על פעולת מעיים עד היום השלישי לאחר הניתוח, זאת בהשוואה ל-10% בלבד מהחולים שטופלו במורפין דרך הוריד.

BMC Anesthesiol. 2017;17(139) 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה