נאונטולוגיה

אוטורגולציה מוחית בפגים במהלך הימים הראשונים לחיים מנבאת סיבוכים (Arch Dis Child Fetal Neonatal ) והערת עורך נאונטולוגיה ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ, שינויים בבקרה עצמית מוחית (Cerebral Autoregulation) ותגובתיות מוחית (Cerebral Reactivity) בימים הראשונים לחיים עשויים לנבא סיבוכים בהמשך.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשערה כי הפרעה באוטורגולציה של זרימת הדם במוח מעלה את הסיכון לסיבוכים בפגים. לצורך כך, הם בחנו את הקשר בין הפרעה באוטורגולציה מוחית ותגובתיות מוחית כפי שנקבע במהלך 96 השעות הראשונות לחיים ובין אירועי דמם תוך-חדרי בדרגה 3 או 4 ו/או תמותה בתוך חודש.

המחקר התמקד ביחידת טיפול נמרץ ביילודים במרכז יחיד וכלל פגים שנולדו לאחר 24-29 שבועות היריון, בהם הותחל ניטור לחץ דם פולשני בתוך פחות מ-12 שעות. רוויון חמצן מוחי ולחץ דם עורקי ממוצע תועדו כל 30 שניות במהלך 96 שעות.

מדגם המחקר כלל 61 פגים. במהלך 96 השעות הראשונות לחיים, הפרעה באוטורגולציה מוחית תועדה ב-17.6% מהחולים ותגובתיות מוחית תועדה ב-41% מהמקרים. באלו ללא סיבוכים נרשמה ירידה בהפרעה באוטורגולציה מוחית ותגובתיות מוחית מוגברת בהמשך (p<0.05). לאחר תקנון למשקל הלידה וגיל ההיריון, באלו עם דימום תוך-חדרי ואלו שהלכו לעולמם, משך הזמן עם הפרעה באוטורגולציה מוחית היה ארוך יותר, כאשר משך תגובתיות מוחית היה קצר יותר (p<0.05) לאורך כל תקופת הניטור.

בחולים עם דימום תוך-חדרי תועדה עליה של פי 1.5 במשך הזמן עם הפרעה באוטורגולציה מוחית ביום השני (p=0.021) וירידה במשך הזמן עם תגובתיות מוחית ביום השלישי (p=0.036). בהשוואה לשורדים, באלו שלא שרדו משך הזמן עם הפרעה באוטורגולציה מוחית היה ארוך יותר בימים השלישי והרביעי (p<0.005), עם תקופה קצרה יותר של תגובתיות מוחית ביום השלישי (p=0.032).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הפרעה באוטורגולציה מוחית ותגובתיות מוחית משתנים לאורך הזמן בפגים, כאשר דפוסים אלו נקשרו עם סיבוכים בהמשך.

Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2019 Sep

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי :

זהו אחד המחקרים הראשונים שמכמת את האוטורגולציה של זרימת הדם המוחית בפגים ומראה כי באלה שההפרעה הינה ממושכת יותר כך הסיכוי לדימום משמעותי עולה. איני בטוח שיש לנו הרבה מה לעשות כדי לשפר את האוטורגולציה בפגים, אך ניתן אולי לנסות ולהימנע משינויים דרסטיים בזרימת הדם המוחית, כפי שאנו מנסים לעשות ב-Bundles של שומרי הראש.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    פרופ’ רז עוסק בהפסקת/לקיחת אספירין במטופלים, ומתייחס למאמר שפורסם לאחרונה ב-JAMA בו נמצא שבמטופלים ללא אינדיקציה לנטילת אספירין, הפסקת הטיפול הביאה לעליה בסיכון לאירועים לבביים, בעוד שהמשך נטילת הטיפול לא נקשרה לעליה משמעותית בסיכון לדימום. לכל הטיפים השבועיים  בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • אמבוליזציה של הרחם עשויה למנוע צורך בכריתת רחם בנשים עם דימום לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Society of International Radiology)

    אמבוליזציה של הרחם עשויה למנוע צורך בכריתת רחם בנשים עם דימום לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Society of International Radiology)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Society of International Radiology עולים שיעורי הצלחה גבוהה לאמבוליזציה של עורק הרחם בשליטה בדימום לאחר-לידה ומניעת צורך בכריתת רחם בנשים רבות עם דימום לאחר לידה. אמבוליזציה של עורק הרחם הינה פרוצדורה זעיר-פולשנית הכוללת הזרקת חלקיקים קטנים החוסמים זמנית את זרימת הדם לעורקי הרחם. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי […]

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה