במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה חדשה, מהן עולה כי במקרים של פגות קיצונית, אין הבדל משמעותי בין יעד נמוך יותר של סטורציית חמצן, בהשוואה ליעד מטרה גבוה יותר, בכל הנוגע להשפעה על תמותה או תחלואה מג’ורית בגיל מתוקן של 18-24 חודשים. יעד ריכוז חמצן בדם בטווח נמוך יותר לווה בסיכון מוגבר לתמותה ו-NEC (Necrotizing Enterocolitis), אך סיכון מופחת לטיפול בגין רטינופתיה של פגות.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את ההשפעות של טווח יעד שונים של ריוויון חמצן בדם, כפי שנקבע לפי מד סטורציה, על תמותה או מוגבלות חמורה. הם השלימו מטה-אנליזה שכללה משתתפים בחמישה מחקרים אקראיים ומבוקרים, אשר נערכו בין 2005-2014, וכללו יילודים שנולדו לפני שבוע 28 להיריון.

ריכוז חמצן בדם בטווח היעד הנמוך הוגדר בטווח 85-89% ואילו טווח היעד הגבוה נקבע בנוכחות ריכוז של 91-95%. התוצא העיקרי של המחקר היה משלב של תמותה או מוגבלות חמורה (עיוורון דו-צדדי, חרשות, שיתוק מוחי שאובחן בנוכחות דרגה 2 ומעלה בסיווג Gross Motor Function Classification System, או מדד שפתי או קוגניטיבי של פחות מ-85 בסולם Bayley-III) בגיל מתוקן של 18-24 חודשים. החוקרים מדווחים כי הוגדרו 16 תוצאים משניים, כולל המרכיבים של התוצא העיקרי ותחלואות מג’וריות אחרות.

בסך הכול חולקו באקראי 4,965 יילודים (2,480 ליעד סטורציה נמוך ו-2,485 לערכי סטורציה גבוהים יותר), בגיל חציוני של 26 שבועות ומשקל לידה ממוצע של 832 גרם. התוצא העיקרי תועד ב-1,191 מבין 2,228 יילודים (53.5%) בקבוצת יעד סטורציה נמוך, וב-1,150 מבין 2,229 יילודים (51.6%) בקבוצת יעד סטורציה גבוה יותר (p=0.21).

מבין 16 התוצאים המשניים, 11 לא היו שונים משמעותית, שניים נטו לטובת יעד סטורציה נמוך יותר ושלושה נטו לטובת יעד סטורציה בטווח גבוה יותר. שיעורי התמותה עמדו על 19.9% (484 מבין 2,433 יילודים) בקבוצת יעד סטורציה נמוך יותר ועל 17.1% (418 מבין 2,440 יילודים) בקבוצת יעד סטורציה גבוה יותר (סיכון יחסי של 1.17, p=0.01).

טיפול לרטינופתיה של פגות ניתן ל-220 מבין 2,020 יילודים (10.9%) בקבוצת טיפול ליעד סטורציה נמוך יותר, ול-308 מבין 2,065 יילודים (14.9%) בקבוצת הטיפול ליעד סטורציה גבוה יותר (סיכון יחסי של 0.74). אירועי NEC חמורים תועדו ב-227 מבין 2,464 יילודים (9.2%) וב-170 מבין 2,465 יילודים (6.9%), בהתאמה (סיכון יחסי של 1.33, p=0.003).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי אין הבדל משמעותי בשיעורי תחלואה מג’ורית או תמותה עם טיפול ליעד סטורציה גבוה או נמוך יותר. יעד סטורציה נמוך יותר לווה בסיכון מוגבר לתמותה ו-NEC, אך סיכון מופחת לטיפול בגין רטינופתיה של פגות.

JAMA. 2018;319(21):2190-2201

הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

האם תם הוויכוח לגבי יעדי סטורציה בפגים הקטנים (שנולדו לפני 28 שבועות הריון)?

לפי המחקר הנרחב הזה נמצא שכאשר מסתכלים על תמותה או מוגבלות חמורה אין הבדל משמעותי בין יעדי סטורציה גבוהים (91-95%) לנמוכים (85-89%). כנראה שעצם המחלה היסודית (פגות קיצונית) תורמת יותר לפרוגנוזה מאשר יעדי הסטורציה שנשמרים לאחר הלידה. עדיין יש הבדלים בתוצאים המשניים בין שני היעדים. בסטורציות הגבוהות יש פחות תמותה ו-NEC אך יותר ROP. קביעת יעדי סטורציה חשובה ביתר שאת כעת כאשר אנו עוברים להשתמש במנשמים עם closed loop לגבי החמצן הניתן לפגים הללו. אם נסתכל בנתונים, בהערכה גסה, אם נטפל ב-100 פגים ביעדי סטורציה גבוה (91-95%) נמנע מקרה אחד של תמותה ומקרה אחד של NEC אך נחשוף אותם ל-2 מקרים של ROP. כך שכל אחד יוכל לעשות את השיקול שלו (או תוכל לעשות את השיקול שלה) בבואו לבחור את יעדי הסטורציה המקובלים עליו.