נאונטולוגיה

הערכת תוצאות טיפול ב-Diazoxide ביילודים קטנים לגיל ההיריון עם היפוגליקמיה בנוכחות היפראינסולינמיה (Acta Paediatr) והערות עורך נאונטולוגיה

פג

היפוגליקמיה בנוכחות רמות אינסולין גבוהות בדם הינה גורם נפוץ מאוד להיפוגליקמיה ביילודים קטנים לגיל ההיריון ומתוצאות מחקר חדש, אשר פורסמו בכתב העת Acta Paediatrics, עולה כי טיפול פומי ב-Diazoxide ביילודים אלו הוביל בשלב מוקדם לבקרת אירועי היפוגליקמיה, ללא תופעות לוואי.

החוקרים השלימו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שהתמקד ביילודים שנולדו קטנים לגיל ההיריון, לאחר לפחות 32 שבועות היריון, עם אבחנה של היפוגליקמיה עם היפראינסולינמיה במהלך חמשת הימים הראשונים לחייהם. המחקר לא כלל יילודים עם תשניק פרינטאלי חמור, אלח-דם, או התוויות נגד להזנה פומית. התוצא העיקרי היה השעות שנדרשו להשגת בקרת אירועי היפוגליקמיה, עם קצב עירוי גלוקוז של עד 4 מ”ג/ק”ג/דקה. התוצאים המשניים כללו את משך טיפול תוך-ורידי בנוזלים, אירועי אלח-דם, זמן עד להזנה מלאה מוצלחת ותמותה.

החוקרים סקרו 490 יילודים ו-30 יילודים התאימו להקצאה האקראית והשלימו את המחקר. מחצית מהיילודים טופלו ב-Diazoxide והיתר נטלו טיפול-דמה. חציון הזמן עד להשגת בקרת אירועי היפוגליקמיה (40 שעות לעומת 71.5 שעות, p=0.015), המשך הכולל של מתן תוך-ורידי של נוזלים (114 לעומת 164 שעות, p=0.04) והזמן עד להזנה מלאה (74 לעומת 124 שעות, p=0.02) היו קצרים יותר בקבוצת הטיפול ב-Diazoxide, ללא תופעות לוואי המיוחסות לטיפול התרופתי.

Acta Paediatr. 2018 Jan 31

לידיעה ב-PubMed

הערות עורך מדור נאונטולוגיה , ד”ר ברנרד ברזילי:

היפוגליקמיה למרות היותה בעיה יחסית קלה לפתרון עדיין מהווה אתגר טיפולי באוכלוסיות מסוימות. אוכלוסיה אחת הנמצאת בברור בסיכון מוגבר לפתח היפוגליקמיה לאחר הלידה, עם כל הסיבוכים הנילווים לכך, הינה אוכלוסיית הפגים הקטנים לגיל ההיריון. הסיבה השכיחה ביותר להיפוגליקמיה בקבוצה זו היא מאגרי גליקוגן מדוללים (הן בשל העובדה שנולדו פגים והן בשל העובדה שנולדו קטנים לגיל ההריון). בתוך קבוצה זו קיימת קבוצה ייחודית שהם אלה שיסבלו מהיפוגליקמיה כתוצאה מהיפראינסולינמיה (פגים וילודים במועד). למרות שמקומות רבים מטפלים בקבוצה זו בין היתר ב- Diazoxide, עדיין אין לנו הרבה מידע על טיפול זה בקרב אוכלוסייה זו. מחקר זה למרות שאינו גדול ביותר (רק 30 יילודים) מצליח להוכיח לפחות כי ה-Diazoxide בטוח לטיפול ביילודים הללו. הוא מתיימר גם לטעון כי הוא טוב יותר מאשר פלצבו ובעצם מקצר את משך המהלך ה”טבעי” של המחלה. לטעמי, משך זמן של 40 שעות עד להשגת בקרה או שליטה על אירועי ההיפוגליקמיה הוא ארוך מידי וחלה חובה עלינו לקצר אותו. אולם ממאמר זה ניתן לראות כי בילודים עם היפוגליקמיה על רקע של היפראינסולינמיה יש לשקול טיפול ב-Diazoxide.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה