נאונטולוגיה

הערכת תוצאות טיפול ב-CPAP נזאלי ביילודים עם תסמונת שאיפת מקוניום (JAMA Pediatr)

ביילודים עם תסמונת שאיפת מקוניום (MAS או Meconium Aspiration Syndrome) תועדו תוצאות טובות יותר לאחר התחלת טיפול ב-CPAP (Continuous Positive Pressure) נזאלי בשלב מוקדם לאחר הלידה, במקום מתן חמצן סטנדרטי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatrics.

החוקרים בחנו את היעילות של CPAP נזאלי בהשוואה לטיפול סטנדרטי (5 ליטר לדקה של חמצן) בהפחתת צורך בהנשמה מכאנית ביילודים עם MAS, שאושפזו ליחידות טיפול נמרץ ביילודים בתוך 24 שעות מהלידה. הגיל הממוצע של התחלת הטיפול ב-CPAP עמד על 1.2 שעות לאחר הלידה. המאפיינים הבסיסיים היו דומים ב-67 היילודים בקבוצת ההתערבות ו-68 היילודים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי.

יילודים בקבוצת ההתערבות נדרשו להנשמה מכאנית בשכיחות הרבה יותר נמוכה במהלך השבוע הראשון לחיים, בהשוואה לאלו שטופלו באופן סטנדרטי: 2 יילודים לעומת 17 יילודים (3% לעומת 25%). לכל חמישה יילודים עם MAS, שהחלו טיפול ב-CPAP נזאלי, הטיפול חסך הנשמה מכאנית ביילוד אחד.

שיעור נמוך יותר משמעותית של יילודים בקבוצת הטיפול ב-CPAP נזאלי, בהשוואה לקבוצת הביקורת, נדרשו לטיפול ב-Surfectant (4.5% לעומת 16.2%) ואובחן עם אלח-דם עם תרבית חיובית (6% לעומת 19%).

החוקרים כותבים כי עיכוב בהתחלת CPAP נזאלי עשוי להוביל לחסר סורפקטנט שניוני, מצוקה נשימתית פרסיסטנטית ו/או עומס עבודה גדול על הנשימה, דבר העשוי להוביל לשימוש נרחב יותר בסורפקטנט בקבוצה זו. דרישה מוגברת להנשמה מכאנית ואשפוז ממושך יותר בקבוצת הטיפול הסטנדרטי עשויים לעמוד בבסיס ההיארעות המוגברת של אלח-דם.

חציון הזמן תחת טיפול בחמצן היה קצר יותר משמעותית עם CPAP נזאלי, בהשוואה לטיפול סטנדרטי (26 לעומת 45.5 שעות). הופעת יתר לחץ דם ריאתי פרסיסטנטי ומשך האשפוז היו דומים בשתי הקבוצות.

JAMA Pediatr 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה