נוירולוגיה

השפעות Alirocumab על תוצאות קרדיווסקולאריות ומטבוליות בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה (The Lancet Diabetes & Endocrinology)

לאחר אירוע לאחרונה של תסמונת כלילית חדה, טיפול ב- Alirocumab (פראלואנט) ליעד LDL (Low Density Lipoprotein) בטווח 25-50 מ”ג/ד”ל הוביל לירידה אבסולוטית גדולה כפליים באירועים קרדיווסקולאריים בקרב חולים עם סוכרת, בהשוואה לאלו ללא-סוכרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. הטיפול ב- Alirocumab לא הביא לעליה בסיכון להופעה חדשה של סוכרת.

מחקר DODYSSEY OUTCOMES היה מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שנערך ב-1,315 אתרים ב-57 מדינות וערך השוואה בין Alirocumab ופלסבו בחולים שאושפזו בשל תסמונת כלילית חדה (אוטם שריר לב או אנגינה לא-יציבה) 1-12 חודשים לפני ההקצאה האקראית עם ריכוזים מוגברים של ליפופרוטאינים אתרוגניים למרות טיפול בסטטינים בעצימות גבוהה. החולים חולקו באקראי לטיפול ב- Alirocumab או פלסבו כל שבועיים. החוקרים בחנו את ההשפעה של Alirocumab על האירועים הקרדיווסקולאריים לפי האיזון הגליקמי בתחילת המחקר (סוכרת, קדם-סוכרת, ערכי סוכר תקינים).

התוצא העיקרי של המחקר היה משלב של תמותה עקב מחלת לב כלילית, אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי איסכמי, או אנגינה לא-יציבה עם צורך באשפוז.

בתחילת המחקר, 5,444 חולים (28.8%) סבלו מסוכרת, 8,246 (43.6%) אובחנו עם קדם-סוכרת וב-5,234 חולים (27.7%) תועדו ערכי סוכר בטווח התקין.

החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין קטגוריות האיזון הגליקמי בחציון ריכוז LDL בתחילת המחקר, לאחר ארבעה חודשי טיפול ב- Alirocumab או לאחר ארבעה חודשי טיפול בפלסבו. בקבוצת הפלסבו, היארעות התוצא העיקרי לאורך חציון של 2.8 שנים הייתה גדולה יותר בחולים עם סוכרת (16.4%), בהשוואה לאלו עם קדם-סוכרת (9.2%) או ערכי סוכר תקינים (8.5%); יחס סיכון לסוכרת לעומת ערכי סוכר תקינים בדם של 2.09 (p<0.0001) ולסוכרת לעומת קדם-סוכרת של 1.90 (p<0.0001).

הטיפול ב- Alirocumabהוביל לירידה יחסית דומה בהיארעות התוצא העיקרי בכל אחת מהקטגוריות לפי איזון גליקמי, אך ירידה אבסולוטית גדולה יותר בהיארעות התוצא העיקרי בחולים עם סוכרת (2.3%), בהשוואה לאלו עם קדם-סוכרת (1.2%) או ערכי סוכר תקינים (1.2%).

בקרב חולים ללא סוכרת בתחילת המחקר, 676 חולים (10%) פיתחו סוכרת בקבוצת הפלסבו, בהשוואה ל-648 (9.6%) בקבוצת Alirocumab; הטיפול ב- Alirocumab לא הביא לעליה בסיכון להופעה חדשה של סוכרת.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה, טיפול ב- Alirocumab עשוי להכפיל את הירידה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם ובלי סוכרת. מנגד, הטיפול ב- Alirocumab לא הוביל לעליה בסיכון לסוכרת.

The Lancet Diabetes & Endocrinology 2019

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה