מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society, עולה כי בחולים ללא דמנציה בתחילת הדרך, שנטלו מעכבי תעלות מימן, תועד סיכון מופחת לליקוי קוגניטיבי, בהשוואה לאלו שלא נטלו טיפול זה. בנוסף, טיפול קבוע וטיפול לסירוגין בתרופות אלו לווה בסיכון מופחת לליקוי קוגניטיבי עם חשד למחלת אלצהיימר, וממצאים דומים של סיכון מופחת לליקוי קוגניטיבי באלו שנטלו את הטיפול במעכבי תעלות מימן זוהו בנבדקים עם תפקוד קוגניטיבי תקין או ליקוי קוגניטיבי קל בתחילת הדרך.
החוקרים השלימו מחקר תצפיתי במרכזים לטיפול במחלת אלצהיימר. הם כללו במחקר מתנדבים בגילאי 50 שנים ומעלה עם 2-6 ביקורים שנתיים אצל הרופא; 884 מהחולים נטלו מעכבי תעלות מימן בכל ביקור, 1,925 חולים נטלו את הטיפול לסירוגין ו-7,677 מעולם לא נטלו את הטיפול. בכל החולים תועד תפקוד קוגניטיבי תקין או ליקוי קוגניטיבי קל בתחילת המחקר.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מעכבי תעלות מימן ובין מעבר שנתי מתפקוד קוגניטיבי תקין לליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה, תוך תקנון למשתנים דמוגרפיים, מחלות רקע וסקולאריות, הפרעות מצב רוח ושימוש בתרופות אנטי-כולינרגית וחסמי קולטנים להיסטמין.
מהתוצאות עולה כי שימוש רציף במעכבי תעלות מימן נקשר עם סיכון מופחת להידרדרות תפקוד קוגניטיבי (יחס סיכון של 0.78) וסיכון מופחת למעבר לליקוי קוגניטיבי קל או מחלת אלצהיימר (יחס סיכון של 0.82). שימוש לסירוגין נקשר גם כן עם סיכון מופחת להידרדרות תפקוד קוגניטיבי (יחס סיכון של 0.84) וסיכון להמרה לליקוי קוגניטיבי קל או מחלת אלצהיימר (יחס סיכון של 0.82). הסיכון המופחת הנ”ל תואר בחולים עם תפקוד קוגניטיבי תקין או ליקוי קוגניטיבי קל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול במעכבי תעלות מימן לא נקשר עם סיכון מוגבר לדמנציה או מחלת אלצהיימר, בניגוד לדיווחים קודמים. הם קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים במטרה לאשר את הממצאים ולסייע בקביעת ההמלצות לטיפול.
Journal of the American Geriatrics Society
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!