נוירולוגיה

השתלה ראשונה בישראל של Reveal LINQ לזיהוי הפרעות קצב כסיבה לשבץ מוחי ממקור לא ידוע באישה צעירה ללא גורמי סיכון/מאת ד”ר דויד לוריא

שבץ מוחי מהווה אירוע משמעותי בחיי אדם, ומדורג בישראל במקום השלישי ברשימת עשרת סיבות המוות המובילות אחרי סרטן ומחלות לב, אך למרות הידע המחקרי והרפואי הנרחב שהצטבר עם השנים על שבץ, עדיין בקרב שליש מנפגעי שבץ מוחי רב הנסתר על הגלוי, ולא ניתן להצביע על הסיבה שהובילה להתפתחותו מצב שמעמיד את הנפגעים בסיכון מוגבר לפתח בסמוך שבץ חוזר, שעלול לגורם לנכות קשה.

לאחרונה החלו בישראל להשתיל התקן זעיר בגופם של נפגעי שבץ מוחי ממקור קרדיואמבולי (קריש דם שמקורו בלב או כלי דם) שלא ברורה הסיבה ומיקום להיווצרותם. ההתקן ממוקם  מתחת לעור של בית חזה קדמי ומבצע קריאה רציפה של  קצב הלב , ועשוי לסייע בפענוח הסיבה לשבץ.

לשבץ מוחי ממקור לא ידוע, המכונה בפי הרופאים ‘שבץ קריפטוגני’ (cryptogenic stroke) עלולות להיות סיבות שונות, לרבות היצרויות לא מאובחנות בעורקים (טרשת עורקים) או הפרעות בקצב הלב. אחד המצבים הרפואיים שאינם מזוהים בקלות הוא ‘פרפור פרוזדורים התקפי ‘ (atrial fibrillation), מצב שבו השריר בעליות הלב ואינו מתכווץ באופן סדיר ואחיד (“מפרפר”). למרות שמצב זה מהווה את הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר במדינות המערב, במקרים רבים הוא תופעה שבאה וחולפת, ולכן אינו מאובחן בבדיקות אק”ג שגרתיות. הדבר עלול להוביל להיווצרות מפתיעה של קריש דם שנוטה לנדוד מהלב לאזורים אחרים בגוף, ובעיקר למוח, ולגרום לשבץ מוחי פתאומי. כדי להתאים לחולים אלה תרופות מתאימות יש צורך בזיהוי פרפור פרוזדורים, וההתקן מאפשר לסייע לצוות הרפואי במשימה.

ההתקן הוא למעשה גרסה חדשה ומשופרת להתקן שקיים מזה למעלה מעשור המבצע ניטור קבוע של הפעילות החשמלית של הלב, מעין מכשיר אק”ג קבוע שמוחדר לגוף ומתעד  הפרעות בקצב הלב. ההתקן מוחדר באמצעות חתך זעיר, ומאפשר לשמור ולשדר מקטעים חריגים בקצב הלב. התקן מדגם חדש הקרויReveal LINQהושתל לראשונה בישראל לצעירה שעברה שבץ מוחי פתאומי מסיבה לא ברורה, כדי לסייע בתהליך אבחון מקור השבץ.

מעקב עד שלוש שנים

ההתקן החדשני, פרי פיתוחה של חברת מדטרוניק, עשוי ממתכת ונחשב לזעיר במיוחד אורכו 4 סנטימטר, רוחבו חצי סנטימטר ועוביו רק 3 מ”מ. הוא מוזרק מתחת לעור דרך חתך זעיר בגודל של 4 מ”מ בלבד בקדמת החזה בצדו השמאלי, בפעולה זעיר פולשנית שמבוצעת תחת הרדמה מקומית בלבד. ההתקן רושם את הפעילות החשמלית של הלב בדומה לאק”ג לאורך כל שעות היממה, ושומר מקטעים בעייתיים,ומשדר אותם למחשב חיצוני באמצעות מערכת לניטור מרחוק. אלוגריתם מתקדם מאפשר שיפור ביכולת הדיוק באבחון הפרעות קצב הלב, במהדורתו החדשה ההתקן משדר את הפרעות הקצב באופן אוטומטי, ללא צורך בפעילות התערבותית כלשהי מצד המטופל. ההתקן ממשיך בפעולת ניטור קצב הלב גם כשהמטופל נמצא בתוך המים, במקלחת, בבריכה או בים.

פענוח מקור השבץ המוחי באמצעות ההתקן עשוי לארוך ימים ספורים ועד מספר חודשים, ולאחר שהוא מילא את ייעודו ניתן להוציא את ההתקן מהגוף. לחילופין, במקרים בהם מאובחנת הפרעת קצב שאופייה אינו ברור, או שנדרש מעקב נוסף אחר פעילות הלב של הנפגע, ניתן להשאיר את ההתקן ולבצע מעקב רציף לקצב הלב לתקופה ממושכת, מאחר ואורך חיי הסוללה של ההתקן עומד על שלוש שנים.

מחקר שפורסם ביוני 2014 בכתב העת הרפואי NEJM (מחקר הקרויCRYSTAL AF ) שנערך בקרב 441 חולים מ-55 מרכזים רפואיים באירופה, ארה”ב וקנדה שלקו בשבץ מוחי ממקור לא ידוע, העלה כי בחלוף שנה מהאירוע המוחי, 12.4% מהחולים שהוחדר לגופם ההתקן החדשני זוהו עם פרפור פרוזדורים סיכוי גבוה פי 7.3 בהשוואה ל-2% בלבד מבין החולים שעברו תהליך אבחוני רגיל באמצעות בדיקות אק”ג בנוכחות צוותים רפואיים בלבד ומוניטור המבצע קריאה למשך 24 שעות (שקרוי מוניטור הולטר).

סיכויים גבוהים לאיתור הפרעות קצב

התקן לפענוח הפרעות בקצב הלב הוכנס בישראל עוד בשנת 2006 לסל הבריאות הממלכתי עבור אנשים הסובלים מהתעלפויות חוזרות (הקרויה בשפה רפואית ‘סינקופה’), במטרה לסייע באבחון מקור התופעה שעלולה להידרדר לאירוע לב קטלני. זאת מאחר וההתקן מאפשר לאתר הפרעות שונות בקצב הלב פרט לפרפור פרוזדורים, לרבות פעילות מהירה או איטית מדי של הלב, ‘טכיקרדיה על חדרית’ , ‘רפרוף עליות’ וכן מצב של דום לב. גרסתו המשופרת של ההתקן מועמדת בימים אלה לסל עבור אנשים שלקו בשבץ מוחי פתאומי מסיבה לא ידועה.

פענוח הפרעת קצב כמקור לשבץ מוחי הוא תהליך חיוני לצורך התאמה מיטבית של טיפול תרופתי לחולים, שתורמת למניעת הסיכון ללקות בשבץ חוזר.

במידה וחולה שלקה בשבץ מוחי מאובחן כסובל מפרפור פרוזדורים, ניתן להציע לו טיפול ייעודי בנוגדי קרישה שעשוי להפחית ב-65% את הסיכויים לשבץ חוזר, וזאת בהבדל מהטיפול המקובל בתרופות מסוג נוגדי טסיות (antiplatelet agents) המותאם לנפגעי שבץ מוחי שמקורו בסתימות בכלי דם, למשל באבי העורקים (אאורטה).

להתקנים הזעירים המפענחים הפרעות קצב בלב צפון עתיד מבטיח, וצפוי כי בהמשך תיבחן יעילותם גם בקרב אנשים שסובלים מהפרעות פתאומיות בקצב הלב שלא ניתן להסבירם, לרבות אנשים שמרגישים לפתע דקירות בחזה או דופק מואץ, מבלי שידוע על הסבר רפואי לתופעה.

להלן תיאור מקרה של מטופלת (בעילום שם): “הרופאים עדיין מנסים להבין איך קיבלתי פתאום שבץ” יום אחד בבית לקתה במפתיע א’, בת 30 ממרכז הארץ, בשבץ מוחי מסיבה לא ברורה. ההתקן שהוחדר לגופה מנסה לפצח את התעלומה

א’, בת 30 ממרכז הארץ ואם לתינוק, שהתה לאחרונה בביתה ביום שגרתי, כשלפתע חשה חולשה פתאומית. “החולשה הלכה והתגברה, והרגשתי שזו לא חולשה רגילה”, היא מספרת. “למזלי בעלי היה בבית ומיד כשהוא הגיע מהחדר השני הוא ראה שצד שמאל שלי בפנים נפול. בדיוק ישבתי, אז לא יכולתי לדעת, אבל למעשה כל הצד השמאלי של הגוף שלי היה משותק, גם רגל שמאל”.

“בעלי הזעיק מיד אמבולנס, ובבית חולים עשו לי סי.טי וזיהו אירוע מוחי. נתנו לי במהירות בעירוי טיפול ב-  TPA . אחרי כמה דקות רגל שמאל כבר חזרה לעבוד, היד חזרה להתנועע והדיבור השתפר. הייתי בבית חולים עוד חמישה ימים, והדבר האחרון שחזר לתפקד היה כף היד. שוחררתי הביתה כשאני מתפקדת באופן מלא”.

למרות סופו הטוב של השבץ שעברה א’, מצב זה הציב אותה בסיכון מיידי לשבץ מוחי חוזר שעלול להיות קטלני. “לא ידוע על שום גורם שיכול היה לגרום לשבץ. אין לי מחלות רקע ולא בעיות בלחץ הדם. אמנם עברתי לידה לפני כמה חודשים, אבל הרופאים לא חושבים שזו הסיבה לקריש דם. כשהלכנו לרופא מומחה, עלתה האפשרות להכניס לגוף את ההתקן שיוכל אולי לפענח את הסיבה לשבץ”.

א’ היא המטופלת הראשונה בישראל שעברה לאחרונה בבית החולים הדסה עין-כרם השתלה של ההתקן לאיתור הסיבה לשבץ מוחי. “בינתיים לא הצליחו עדיין לאתר את הסיבה, ואני מטופלת רק באספירין. ההתקן עוד נמצא אצלי בגוף, ובמקביל עברתיMRI ובירורים נוספים”.

“ההתקן עצמו כלל לא מגביל אותי, הכניסו אותו לגוף בהליך פשוט בהרדמה מקומית, כמו אצל רופא השיניים, ואמרו לי שאין לי הגבלות מסוימות, אני יכולה לרוץ עם זה, להיכנס לים. ההתקן גם לא בולט החוצה כמו קוצב ויש משהו חיובי בידיעה שהרופא המטפל שלי יכול בכל שעה ביממה 24/7 לקבל מידע על מצבי הרפואי. אני מקווה שבסופו של דבר תימצא הסיבה לשבץ המוחי, ואוכל לקבל טיפול רפואי יעיל למנוע מקרים נוספים”.

מקורות:


  • ASSERT :  Healey JS et al. N Engl J Med. 2012;366 (2):120-9


  • Crystal AF – Sanna T. N Engl J Med 2014; 370: 2478-2486


  • Surprise – Christensen, L. M et al , European Journal of Neurology, 21(6), 884-8

  • (*) ד”ר דוד לוריא הוא מנהל היחידה להפרעות קצב לב וקוצבים במערך הלב של בית החולים הדסה עין-כרם

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה