במאמר המתפרסם באתר “הארץ” מתאר ד”ר שלום בן שימול, מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, את המקרים האחרונים של לישמניאזיס ויסצרלית (של האיברים הפנימיים) שהיא נדירה וחמורה יותר מלישמניאזיס של העור (שושנת יריחו), ואשר ועלולה גם לגרום להרחבת איברים סיבוכים ומוות, וזאת במקביל לעלייה ניכרת במספר המקרים של שושנת יריחו, שמופיעה באופן חמור יותר מבעבר .
מוקד התחלואה, מסביר ד”ר בן שימול, הוא בדרום באיזור הנגב, אך דווחו גם מקרים בצפון, תוצאה של יכולת הנגיף לחדור לבעלי חיים והתפשטות של נקבות זבובי החול אשר מעבירים את נגיף הלישמניה הגורם לתחלואה. מנגנון הפעולה של הנגיף שפוגע במערכת החיסונית גורם לכך שהאבחון אורך בדרך כלל מספר חודשים.
בשנים האחרונות חל גידול ניכר במקרי שושנת יריחו, רק בסורוקה מדווחים על כ-500 מקרים בשנה. נראה שהנגיף פיתח גם עמידות לאנטיביוטיקה כיוון שיש מקרים רבים שבהם טיפול במשחה אנטיביוטית לא צלח, מדווח ד”ר בן שימול.
ד”ר בן שימול מסכם: “כיום, בהיעדר מניעה יעילה של לישמניאזיס (כגון חיסון), עיקר המשאבים מופנים לטיפולים לחיסול הטפיל. למשל, צריבתם והקפאתם של הנגעים בחנקן נוזלי, מריחתם במשחות אנטיביוטיות או הזרקת תרופות ישירות אליהם. ניתן לטפל בלישמניאזיס (גם ויסצרלית) גם בתרופות סיסטמיות כמובן. ההנחה היא שככל שהרג הטפיל יבוצע ביעילות ובמהירות רבות יותר כך יפחת הסיכוי למחלה עורית נרחבת ולהצטלקות משמעותית.”
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!