המלצות חדשות לסיווג מקרים של הלם קרדיוגני (מתוך כנס ה-SCAI)

פאנל של מומחים מטעם ה-Society for Cardiovascular Angiography and Interventions פרסם הצהרת קונצנזוס חדשה אודות סיווג מקרים של הלם קרדיוגני, אשר הוצגה במהלך הכנס השנתי מטעם האיגוד ופורסמה במקביל בכתב העת Catheter and Cardiovascular Interventions.

המומחים מסבירים כי התוצאות של הלם קרדיוגני המתפתח לאחר אוטם שריר הלב לא השתנו משמעותית במהלך שלושים השנים האחרונות, למרות פיתוח אפשרויות רבות לתמיכה סירקולטורית מכאנית. אין ספק כי ישנן דרגות שונות של הלם קרדיוגני, אך אין מערכת סיווג אחידה למצבים אלו.

לאור זאת, הוחלט על כינוס קבוצת מומחים בכדי להציע מערכת סיווג של מקרי הלם קרדיוגני. הפאנל כלל מומחים מקרדיולוגיה (קרדיולוגיה התערבותית, מומחי אי-ספיקת לב וקרדיולוגיה לא-פולשנית), רפואה דחופה, טיפול נמרץ וכן צוות סיעוד לבבי, אשר שיתפו פעולה לפיתוח הסכמה המוצעת.

הפאנל יצר מערכת לתיאור שלבים של הלם קרדיוגני מ-A ועד E:

·       שלב A = מצב בסיכון להלם קרדיוגני (At Risk).

·       שלב B = התחלת הלם קרדיוגני (Beginning).

·       שלב C = הלם קרדיוגני קלאסי (Classic).

·       שלב D = מצב של הידרדרות הלם קרדיוגני (Deterioration).

·       מצב E = מצב קיצוני (Extremis).

ההבדל בין שלב B ושלב C הוא בנוכחות תת-זילוח המופיע בשלב C, או בשלב מתקדם יותר. שלב D מעיד כי ההתערבויות המוקדמות שנבחרו לא הובילו להשבת יציבות המטופל וזילוח הולם למרות לפחות 30 דקות מעקב אחר החולה. לבסוף, בשלב E החולה מצוי בשלב קיצון, מאוד לא-יציב, לעיתים בליווי קריסה קרדיווסקולארית.

מערכת הסיווג המוצעת היא פשוטה ובעלת ישימות קלינית לאורך ספקטרום נרחב של טיפול, החל ממגע עם צוות רפואי לפני הגעה לבית חולים ועד טיפול בידי צוותי טיפול נמרץ. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים לאישור התוקף של הסיווג החדש וההשלכות הפרוגנוסטיות האפשריות.

מתוך כנס ה-SCAI

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה