הערכת תוצאות אבלציה של פרוזדור שמאל לטיפול בפרפור פרוזדורים (Eur Heart J)

במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal כותבים מומחים כי מכלול הנתונים אודות אבלציה של פרוזדור שמאל כטיפול בפרפור פרוזדורים תומך בעדיפות הפרוצדורה בחולים רבים.

למרות שרופאים רבים סבורים כי עדיף לחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים לשמור על מקצב סינוס, מחקרים אקראיים שנועדו לבחון את הנושא לא תמכו בכך. בחיפוש אחר הסברים אפשריים הציעו מומחים תופעות לוואי של תרופות כנגד הפרעות קצב, בפרט העובדה שאלו מעלות את הסיכון להפרעות קצב ובעלות תכונות יונוטרופיות שליליות, כסיבות הסבירות ביותר. עם זאת, כעת יש עדויות כי אבלציה של פרוזדור שמאל עדיפה על תרופות אנטי-אריתמיות בשמירה על מקצב סינוס.

נדרש זמן הרבה יותר ארוך להוכיח כי טיפול אבלציה עשוי להוביל לירידה בסיבוכים דוגמת תמותה, אירועים מוחיים ואוטם שריר הלב, תוצאים שמעולם לא הודגמו באופן משכנע עם טיפול בתרופות אנטי-אריתמיות, אם כי מחקר ATHENA עם Dronedarone הדגים ירידה משמעותית בתוצא העיקרי המשולב של אשפוזים על-רקע סיבות קרדיווסקולאריות או תמותה מכל-סיבה וניתוחים סטטיסטיים הצביעו על ירידה אפשרית באוטם שריר הלב ואירועים מוחיים.

במחקר CASTLE-AF, אבלציה של פרוזדור שמאלי הובילה לירידה בתוצא המשולב של אשפוזים קרדיווסקולאריים או תמותה מכל-סיבה בחולים סימפטומטיים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד. עוד נרשמה ירידה מובהקת בשיעורי תמותה מכל-סיבה בלבד בעקבות אבלציה. עם זאת, המחקר זכה לביקורת בשל תקופת הגיוס הממושכת, התמקדות באוכלוסיה ספציפית של חולים ומספר גדול של חולים שאבדו בין ההקצאה האקראית ועד לתום המחקר.

מחקר CABANA כלל 2,024 חולים עם פרפור פרוזדורים, אשר חולקו לטיפול בגישת איזון מקצב עם תרופות אנטי-אריתמיות, או טיפול לאיזון קצב הלב. החולים קיבלו טיפול נוגד-קרישה לאורך טווח ארוך, בהתאם לסטנדרטים המקובלים והיו המעקב למשך לפחות 48 חודשים. התוצאות לא היו חד-משמעיות. למרות שניתוח לפי כוונה לטפל הדגים ירידה מספרית בתוצא העיקרי (תמותה מכל-סיבה, אירוע מוחי, דימום מג’ורי, או דום לב), שיעור הירידה האבסולוטי היה קטן (1.2%) ולא היה מובהק סטטיסטית.

מנתוני עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת European Heart Journal וכללו חולים ממאגר גדול מאוד בארצות הברית עלה כי התוצאות הטובות יותר בקבוצת האבלציה היו דומות מאוד לתוצאות העדיפות שתועדו במחקר CABANA: יחס הסיכון לתוצא העיקרי עמד על 0.67 (p=0.006) לטובת אבלציה במחקר CABANA ועל 0.70 במחקר שהתבסס על נתוני עולם-אמיתי, עם יחסי סיכון לתמותה מכל-סיבה של 0.60 ו-0.67, בהתאמה.

החוקרים סיכמו כי ניתן להכליל את תוצאות מחקר CABANA, לפחות בכל הנוגע לאוכלוסיית ארצות הברית. יתרה מזאת, הם מציעים כי ניתן לכלול את קריטריוני ההכללה/אי-הכללה של מחקר CABANA בהנחיות עתידיות לבחירת חולים לאבלציה של פרוזדור שמאל.

Eur Heart J. 2019;40(16):1265-1267

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה