קרדיולוגיה

האם השגת יעדי איכות ברפואה, בניגוד לספרות הרפואית, לא הובילה לשיפור קליני בישראל ? (YNET)

ע”פ דיווח היום ב-YNET , מחקר (שזכה לשם “אפקט ההילה או אפקט התעלה“)  שבוצע ע”י ד”ר אהובה וייס-מייליק מ”איכילוב” וד”ר יניב שרר, סגן מנהל “ברזילי” באשקלון, עבור המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות מצביע על כך שפרוייקט מדדי האיכות בבתי החולים לא הוביל לשיפור קליני , ואולי אפילו גם לנזקים.

ע”פ YNET , את הדו”ח שהוגש כבר כשנה, ניסה משרד הבריאות למנוע את פירסומו.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים באיזו מידה השגת מדדי האיכות שנקבעו עם צאת התכנית לדרך ב-2013 הובילו גם לשיפור קליני במטופלים :


  • ניתוח לטיפול בשבר צוואר-ירך בפרק זמן של 48 שעות מרגע הגעת המטופל לבית החולים,

  • מתן אנטיביוטיקה שעה לפני ביצוע ניתוח קולון (ניתוח במעי הגס),

  • ביצוע בדיקת הדמיה בפרק זמן של 30 דקות למטופלים עם חשד לשבץ מוחי,

  • מתן אספירין בשחרור לחולים לאחר אירוע לבבי

  • ביצוע צנתור רפואי דחוף בפרק זמן של 90 דקות לאחר שחולה מגיע לבית החולים.

מסקנותיהם שתכנית מדדי האיכות לא תרמה לשיפור קליני, ובחלק מהמקרים אולי אף הזיקה. כך למשל, טוענים מחברי הדו”ח שהמדד של בצוע צנתור לבבי תוך 90 דקות מרגע הגעה לבית החולים היה לא אפקטיבי ואף הוביל לדעתם לכך שבוצעו  צינתורים באנשים בריאים שלא היו זקוקים לצנתור, וזאת רק כדי לעמוד ביעד שנקבע ולקבל ציון גבוה,  ובכך העמידו את המטופלים בסכנה מיותרת. (הערת המערכת: אין סוף מחקרים מצביעים על כך שככל שמשך הזמן בין התחלת אירוע לבבי לביצוע הצינתור קצר יותר, הפרוגנוזה טובה יותר)

גם באשר למדדים האחרים החוקרים טוענים שלא הייתה להם השפעה קלינית חיובית:  באשר לביצוע בדיקת הדמיה בפרק זמן של עד 30 דקות מרגע הגעת המטופל לבית החולים עם תסמינים של שבץ מוחי , החוקירם טוענים שבפועל לא חל שום שיפור במצבם הרפואי של החולים מאז כניסת המדד הזה בפועל ושעמידה בחלון זמן של עד 30 דקות לביצוע בדיקת הדימות אין השפעה  על שיעורי התמותה או הסיכוי לאירוע שבץ חוזר. (הערת המערכת: הספרות המקצועית דווקא תומכת בביצוע בדיקה תוך זמן קצר בכדי שניתן יהיה לקבוע את סוג ההתערבות)

באשר למתן אספירין בשיחרור לאחר אירוע לבבי , החוקרים טוענים ששיעורי מתן הטיפול לא עלו בעקבות הפעלת התכנית.  (הערת המערכת: אולי כי ע”פ מחקרי ACSIS שיעורי מתן אספירין היו כמעט מירביים בעשור האחרון ?).

בכתבה ב-YNET מובאות גם תגובות משרד הבריאות ויו”ר האיגוד הקרדיולוגי, פרופ’ רן קורנובסקי .

 להלן תגובת משרד הבריאות : “לתכנית הלאומית למדדי איכות בביה”ח (שהוקמה לצד התכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה) הייתה לאורך השנים תרומה גדולה לשיפור איכות הטיפול הרפואי במטופלים. במשרד הבריאות נערכים דיונים מתמשכים על הצורך לשפר באופן מתמיד את תכנית המדדים. לאחרונה, לאור הבשלת התכנית והניסיון שנצבר, יחד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות, מונתה ועדת היגוי חדשה לתכנית המדדים המורכבת מאנשי מקצוע ממשרד הבריאות, ביה”ח, קופ”ח, אקדמיה ומנציג ציבור. התכנית הלאומית למדדי איכות נמצאת כאן כדי להישאר, להתפתח ולהשתפר. אנו מודעים לצורך של התכנית להשתפר, ונפעל לעשות זאת הן באופן קביעת המדדים, הן באופן מדידתם והן באופן פרסומם“.

להלן תגובתו של פרופ’ רן קורנובסקי, נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל ומנהל מערך הקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין, ביה”ח בילינסון והשרון : “הטיפול בהתקפי לב במדינת ישראל הוא מהטובים בעולם בכל מדד שבוחנים זאת כפי שבא לידי ביטוי בזמן תגובה מהיר של בתי החולים ותמותה נמוכה ביחס לשאר מדינות העולם. הטיפול הנ”ל מתבסס בעיקר על ביצוע צנתור לב דחוף, תוך 90 דקות מהגעת החולה לבית החולים שנועד לפתוח עורק סתום בליבו של המטופל/ת. זאת פעולה המצילה חיי אדם. במסגרת המוכנות של המחלקות הקרדיולוגיות וחדרי המיון, ישנם מצבים של ?התרעות שווא? בהם צנתור מתבצע באופן דחוף למרות שהעורק אינו סתום, או שהיה סתום טרם הצנתור ונפתח ספונטנית, הממצאים אינם תמיד ?שחור ולבן.” זאת מציאות חיונית להבטחת בריאותם של מטופלי הלב והיא מעידה על חוסנה ומוכנותה של מערכת בריאות הלב בבתי החולים במדינת ישראל. האיגוד הקרדיולוגי גאה בצוותי המצנתרים המצויינים בבתי החולים, בפועלם בכל ימות השנה (ביום ובלילה) למען חולי הלב במדינת ישראל“. 

לכתבה ב-YNET   


הערת המערכת : נראה לנו שהכותרות הצעקניות משהו בתקשורת (“בתי חולים צנתרו אנשים ללא צורך – רק כדי לעמוד ביעד” – YNET,  “שיעור צנתורי הלב המיותרים הוכפל” – ישראל היום,  “תכנית מדדי היעילות לדירוג בתי החולים לא הביאה לשיפור ברמת הטיפולים” – דוקטורס אונלי) אינן מייצגות בהכרח את המציאות. המחקר עצמו לא פורסם וקשה להתייחס לתוצאות שמוצגות בתקשורת הארצית. קביעות נחרצות כמו שעמידה במדד כזה או אחר לא תרמה לשיפור קליני, על אף עדויות מאוד מבוססות בספרות הרפואית העולמית, וגם במחקרים וסקרים שנעשו בארץ (כמו ACSIS או NASIS שבהחלט הצביעו על קשר חיובי בין קיצור הזמן עד לביצוע הטיפול לתוצאות במקרים של אירוע לב כלילי או שבץ איסכמי) נראות תמוהות ומחייבות בחינה מעמיקה של הנתונים ואופן הניתוח שלהם.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה