נעה גינזבורג BSc

מחקר חדש מצא כי קיים סיכון גבוה יותר באופן מובהק לאשפוז מכל סיבה, בשל שבץ/תסחיף סיסמטמי ( systemic embolism -SE ) או בשל דימום מסיבי תחת טיפול ב- warfarin (קומדין) בהשוואה ל—apixaban (אליקוויס); בנוסף, החוקרים מדווחים כי נמצא סיכון גבוה יותר לאשפוז בשל דימום מסיבי עם נטילת dabigatran או rivaroxaban, ולאשפוז מכל סיבה עם נטילת rivaroxaban , כשאלו הושוו לנטילת apixaban, במטופלים עם פרפור פרוזדורים שלא על רקע מסתמי ( NVAF ).

המחקר השווה את הסיכון לאשפוז מכל סיבה ולאשפוז בשל שבץ או תסחיף סיסמטי או דימום מג’ורי בין המטופלים עם NVAF בנוגדי קרישה. בנוסף, החוקרים גם חישבו את עלויות הטיפול הנלוות במטופלים אלה שהחלו טיפול ב-apixaban, dabigatran, rivaroxaban או warfarin.  המטופלים נבחרו מתוך מאגר OptumInsight Research Database כשהנתונים נאספו בין ינואר 2013 לספטמבר 2015.

לצורך אנליזה המשווה באופן הולם בין המטופלים בתרופות השונות בוצעה התאמה מסוג Propensity score matching בין apixaban  לבין נוגדי הקרישה האחרים. החוקרים השתמשו במודלי COX כדי להעריך את הסיכון לשבץ/SE ולדימום מג’ורי, כמו גם בבמודלים ליניאריים כלליים במטרה להשוות את עליות הטיפול הרפואי.

47,634 חולים במאגר התאימו לקריטריונים שחיפשו החוקרים, מה שאיפשר להם להשוות 8328 זוגות מטופלים ב-warfarin וב-apixaban, כמו גם  3,557 צמדי מטופלים ב- dabigatran-apixaban, ו-8,440 צמדים של rivaroxaban-apixaban.

בהשוואה ל-apixaban, המטופלים שנטלו warfarin נקשרו לסיכון גבוה יותר באופן מובהק לאשפוז מכל סיבה (hazard ratio [HR] = 1.30; 95% confidence interval [CI] = 1.21-1.40), לאשפוז בשל שבץ או SE (עם HR = 1.60; 95% CI = 1.23-2.07) או בשל דימום מג’ורי (HR = 1.95; 95% CI = 1.60-2.39).

במקרה של rivaroxaban , החוקרים מצאו כי היה קשור לסיכון גבוה יותר לאשפוז מכל סיבה (HR = 1.15; 95% CI = 1.07-1.24) ובשל דימום מג’ורי (HR = 1.71; 95% CI = 1.39-2.10) בהשוואה לאפיקסבן ; גם בהשוואה של המטופלים הנוטלים dabigatran  נמצא כי הטיפול היה קשור לסיכון גבוה יותר לאשפוז בשל דימום מג’ורי (HR = 1.46, 95% CI = 1.02-2.10).

החולים שנטלו Warfarin נדרשו לטיפולים בעלות כוללת גבוהה יותר באופן מובהק בשל דימום מג’ורי או מכל סיבה, בהשוואה לאלו שנטלו apixaban. החולים שנטלו Rivaroxaban נזקקו לטיפולים שעלותן היו גבוהות יותר באופן מובהק בשל דימום מג’ורי בהשוואה לנוטלים apixaban. בהשוואות הנותרות לא נרשמו פערים מובהקים בעלויות הטיפול הרפואי.

החוקרים מסייגים את הממצאים בהסבירם כי לא ניתן בהכרח להסיק על קשר סיבתי בין הטיפול לתוצאותיו , וכי יתכן שקיימים ערפלנים שלא נצפו בניתוח הנתונים הרטרוספקטיבי ממאגר הנתונים.

החוקרים מסכמים אם כן כי מחקרם הדגים סיכון גבוה יותר באופן מובהק לאשפוז מכל סיבה, בשל שבץ/ SE או בשל דימום מסיבי למטופלים ב- warfarin, וסיכון גבוה יותר לאשפוז בשל דימום מסיבי הקשור לטיפול ב- dabigatran או rivaroxaban, וכן סיכון גבוה יותר לאשפוז מכל סיבה הקשור לנטילת rivaroxaban – בהשוואה ל apixaban.

בנוסף, החוקרים מציינים כי מצאו שעלויות הטיפול הקשורות לדימום מג’ורי היו נמוכות יותר במטופלים שנטלו apixaban  בהשוואה לאלו שנטלו warfarin או rivaroxaban. 

J Med Econ. 2018 Mar;21(3):244-253. doi: 10.1080/13696998.2017.1394866. Epub 2017 Nov 20.