קרדיולוגיה

האם יש מקום לטיפול מונע ארוך טווח בנוגדי קרישה החדשים, לאחר אירוע תרומבו אמבולי ורידי ?/מאת ד”ר גולדשטיין, האיגוד הקרדיולוגי

מטופלים עם מחלה תרומבו אמבולית ורידית  – VTE , ללא גורמי סיכון הפיכים (כגון לאחר ניתוח או טיסה ארוכה)-  UNPROVOKED, נתונים בסיכון להישנות VTE בשנה הראשונה לאחר הפסקת נוגדי קרישה, בשיעור של כ 10%.

במטופלים עם גורמי סיכון הפיכים- PROVOKED , הסיכון להישנות VTE בשנה לאחר הפסקת הטיפול נמוך יותר בין 1-4% ותלוי בסיבה. בעידן השימוש בקומדין, משך הטיפול בנוגדי קרישה לאחר אירוע VTE ראשון היה 3 עד 6 חודשים.

המשך טיפול באספירין לתקופה נוספת הורידה שיעור הישנות VTE בכ 30% .

כניסת קבוצת NOAC כטיפול פשוט יותר ( עם ירידה של כ 50% בדימום תוך מוחי לעומת קומדין במחקרי AF), גרמה לקונספט של הארכת הטיפול המונע     EXTENDED TREATMENT עם ניסיונות של מינונים מופחתים כדי להקטין הסיכון לדימום.

מחקר קודם שבדק טיפול מונע  עם  APIXABAN במינון רגיל או מופחת, ממושך יותר עד שנה לאחר הטיפול הרגיל, באוכלוסייה זאת לעומת אינבו, הדגים יחס יעילות בטיחות מיטבי.

להמשך המאמר המלא באתר האיגוד הקרדיולוגי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה