בקרב נבדקים שהשלימו בדיקת CCTA (Coronary Computed Tomography Angiography), בשמנים ובאלו עם הפרעות קצב לב במהלך בדיקות ההדמיה סיכון גבוה פי 10 ופי 20, בהתאמה, למנת קרינה גבוהה מהחציון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-SCCT (Society of Cardiovascular Computed Tomography).
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,137 נבדקים שהשלימו בדיקת CCTX בין השנים 1999-2015. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 55 שנים, 54% היו בגילאי 55 שנים ומעלה. בסיכומו של דבר, מדד מסת הגוף הממוצע היה גבוה (29 ק”ג למטר בריבוע), 36% היו שמנים (מדד מסת גוף של 30 ק”ג/מטר בריבוע ומעלה).
ההתוויה העיקרית לבדיקת CCTA היה הערכת מחלת עורקים כלילית בלבד (80%). התוויות ביתר המקרים כללו הערכת מחלת עורקים כלילית עם מחלת לב מולדת (6%), מצב שתל לאחר ניתוח מעקפים (3%), מצב תומכן לאחר צנתור כלילי (5%), מסה לבבית (4%), תפקוד לבבי (פחות מ-1%), הערכת אבי עורקים (פחות מ-1%), או הערכת תפקוד מסתם (4%), כאשר חלק מהחולים סווגו למספר קטגוריות.
במהלך בדיקות ההדמיה, קצב הלב הממוצע של המשתתפים עמד על 58 פעימות לדקה; ב-19% מהם תועד קצב לב גבוה (65 פעימות לדקה ומעלה) וב-2.4% תועדה הפרעת קצב.
החוקרים התבססו על חציון מנת הקרינה בכלל הקבוצה (1.7 mSv) כנקודת ייחוס.
מניתוח סטטיסטי עלה כי הסיכון הגבוה ביותר למנת קרינה מעל החציון תועדה באלו עם הפרעת קצב במהלך הבדיקה או בשמנים. קצב לב מהיר, גיל מתקדם, מין זכר ובדיקת CCTA להערכת מעקפים בחולים לאחר ניתוח מעקפים או הערכת המסתם, לוו גם כן בסיכון מוגבר.
מין נקבה, מחלת לב כלילית והערכה למחלת לב כלילית בלבד נקשרו בסיכון נמוך יותר למנת קרינה גבוהה מהמקובל (יחס סיכויים בין 0.32 ל-0.41).
עם זאת, החוקרים לא זיהו קשר בין משתנים אחרים שנבחנו במחקר (מוצא, CCTA להערכת מסה לבבית, תפקוד לבבי או תומכן כלילי) ובין הסיכון למנת קרינה גבוהה.
מתוך כנס ה-SCCT
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!