מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-Society for Cardiovascular Angiography and Interventions, עולה כי רה-וסקולריזציה מוקדמת (בתוך 24 שעות) בחולים שאושפזו בשל אוטם לבבי ללא עליות מקטע ST, לוותה בהישרדות טובה יותר במהלך החודש הראשון, בהשוואה לרה-וסקולריזציה מאוחרת.
החוקרים בחנו את שיעורי התמותה 28 ימים ושנה לאחר רה-וסקולריזציה מוקדמת או מאוחרת בחולים בסיכון נמוך וגבוה עם אוטם לבבי ללא עליות מקטע ST, שלקחו חלק במחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities) בין 1987-2012.
ההנחיות הקליניות ממליצות על רה-וסקולריזציה מוקדמת (בתוך 24 שעות) בחולים בסיכון גבוה עם אוטם לבבי ללא עליות מקטע ST, כאשר רה-וסקולריזציה מאוחרת (24-72 שעות) סבירה בחולים בסיכון נמוך לאירועים קליניים. עם זאת, העדויות התומכות בנושא מבוססות על מחקרים קליניים שכללו תוצאים משולבים ואין מחקר להערכת ההבדל בתמותה לאחר רה-וסקולריזציה מאוחרת לעומת מוקדמת.
החוקרים זיהו 9,960 חולים שאושפזו בשל אוטם לבבי ללא עליות מקטע ST בין 1987-2012 ולקחו חלק במחקר ARIC, שכלל איסוף נתונים מ-21 בתי חולים בארבעה אזורים בארצות הברית.
חולים סווגו בקטגוריית סיכון נמוך במידה ומדד TIMI עמד על 2-4 נקודות וסיכון גבוה בנוכחות מדד של 5-7 נקודות או הלם קרדיוגני או פרפור חדרים.
שני-שליש מהחולים (68%) השלימו התערבות כלילית מילעורית, 27% השלימו ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים ו-5% (מהשנים המוקדמות) השלימו טיפול תרומבוליטי בלבד. שליש מהחולים השלימו רה-וסקולריזציה מוקדמת (3,338 חולים). מדד TIMI הממוצע היה דומה בחולים לאחר רה-וסקולריזציה מוקדמת לעומת מאוחרת (4.4 ו-4.3, בהתאמה).
חולים שהשלימו רה-וסקולריזציה מוקדמת היו צעירים יותר (גיל ממוצע של 60 שנים לעומת 62 שנים), עם שכיחות מעט גבוהה יותר של גברים (82% לעומת 80%) ומעשנים פעילים (34% לעומת 29%). בקבוצת רה-וסקולריזציה מוקדמת תועדה שכיחות נמוכה יותר של סוכרת (22% לעומת 28%) או בצקת ריאות/אי-ספיקת לב (14% לעומת 22%).
במהלך תקופת המחקר תועדו 247 מקרי תמותה (2%); 310 חולים (3%) מתו בתוך 28 ימים מהאשפוז ו-569 חולים (6%) הלכו לעולמם בתוך שנה מהאשפוז. 5,390 חולים (54%) מהחולים סווגו בקטגוריית סיכון נמוך.
כצפוי, בחולים בסיכון גבוה תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר ושיעורי התמותה היו הנמוכים ביותר לאחר התערבות כלילית מילעורית, לאחריה ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים ובהמשך טיפול תרומבוליטי.
רה-וסקולריזציה כלילית לוותה בסיכון נמוך יותר לתמותה לאחר 28 ימים בחולים בסיכון נמוך (יחס סיכויים של 0.13) ובסיכון גבוה (יחס סיכויים של 0.62), לאחר תקנון לערפלנים שונים.
בניתוח חוזר של הנתונים, נכללו 2,376 חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית ו-4,370 חולים לאחר התערבות מאוחרת. בחולים בסיכון גבוה ואלו שהתייצגו בתוך שש שעות או בתוך 24 שעות מהופעת התסמינים תועדו שיעורי תמותה נמוכים יותר משמעותית בתוך 28 ימים עם התערבות כלילית מוקדמת לעומת מאוחרת. עם זאת, לא תועד יתרון בקבוצת החולים בסיכון נמוך, אך זאת ככל הנראה עקב מספר מקרי התמותה הקטן בקבוצה זו.
החוקרים גם לא זיהו הבדלים בין הקבוצות בשיעורי התמותה לאחר שנה אחת.
מתוך כנס מטעם SCAI
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!