נגעים טרשתיים בעורקים הכליליים בספורטאים נפוצים אך אינם מסוכנים (Circulation)

בגברים שהקפידו על פעילות גופנית ברמה גבוהה לאורך חייהם שכיחות גבוהה יותר של הסתיידויות בעורקים  הכליליים, בהשוואה לאלו שהקפידו על פעילות גופנית בדרגה נמוכה יותר לאורך החיים, אך הנגעים הטרשתיים בעורקים הכליליים נוטים להיות בסיכון נמוך יותר, כלומרף מרביתם מסוידים עם מסוידים בחלקם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת Circulation.

במסגרת מחקר Measuring Athlete’s Risk of Cardiovascular Events נכללו גברים בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא תסמינים, שעסקו לאורך חייהם בפעילויות ספורט ולא סבלו ממחלת לב וכלי דם ידועה.

על-בסיס הדיווח העצמי של פעילות גופנית לאורך החיים, המשתתפים סווגו לאלו עם נפח פעילות לפי דקות MET (Metabolic Equivalent of Task) בשבוע פחות מ-1,000, בין 1,000 ל-2,000 ומעל 2,000. בנוסף, הפעילות שביצעו סווגה כקלה (פחות מ-3 MET), בינונית (3-6 MET), מאומצת (6-9 MET) או מאומצת מאוד (9 MET ומעלה).

בדיקת CT Cardiac שימשה להערכת דרגת הסתיידות בעורקים הכליליים ומאפייני הנגע הטרשתי, שסווג כמסויד, לא-מסויד או מסויד בחלקו.

284 מבין 318 המשתתפים במחקר המקורי היו זמינים להערכה. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 55 שנים ונפח הפעילות הממוצע במהלך חייהם עמד על 2.9 שעות שבועיות, בממוצע של 1,356 דקות MET בשבוע.

החוקרים זיהו הסתיידות כלילית ב-150 (53%) מהמשתתפים, עם מדד CAC (Coronary Artery Calcification) ממוצע של 35.8. ספורטאים עם הסתיידות כלילית היו מבוגרים יותר ועם שכיחות גבוהה יותר של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.

מניתוח רב-משתנים שכלל תקנון לגיל, מדד מסת גוף, לחץ דם סיסטולי, הרגלי עישון, טיפול בתרופות לאיזון יתר לחץ דם, כולסטרול כולל, סיפור משפחתי של מחלת לב כלילית, טיפול בסטטינים וסוכרת,, עלה קשר בין היקף הפעילות  הגופנית לאורך החיים ובין מדד CAC והתפתחות נגעים טרשתיים.

בהשוואה לספורטאים הכי פחות פעילים גופנית, באלו עם פעילות בהיקף של מעל 2000 דקות MET בשבוע תועדו מדדי CAC גבוהים יותר (9.4 לעומת 0). עוד מצאו החוקרים שכיחות גבוהה יותר משמעותית של הסתיידות כלילית (68% לעומת 43%, יחס סיכויים של 3.20) ונגעים טרשתיים (77% לעומת 56%, יחס סיכויים של 3.35).

יתרה מזאת, פעילות גופנית מאומצת מאוד נקשרה עם התפתחות הסתיידות כלילית (יחס סיכויים של 1.47) ונגע טרשתי (יחס סיכויים של 1.56). בקרב ספורטאים עם הסתיידות כלילית, החוקרים לא זיהו הבדל בין הקבוצות לפי היקף הפעילות הגופנית במדדי CAC, שטח, צפיפות ואזורים רלבנטיים.

עם זאת, בהשוואה לספורטאים הכי פחות פעילים, באלו עם היקף פעילות גופנית של מעל 2000 דקות MET בשבוע תועדה שכיחות נמוכה יותר של נגעים מעורבים (48% לעומת 69%) וסיכוי גבוה יותר לנגעים מסויידים בלבד (38% לעומת 16%).

Circulation

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    בקרב אלו הצורכים אלכוהול בכמות רבה, הפחתת צריכת אלכוהול להיקף קל עד מתון מלווה בירידה של 23% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה ממחקר עוקבה גדול שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,011 מבוגרים ממאגר Korean National Health Insurance Service-Health Screening Database עם צריכת אלכוהול רבה בתחילת הדרך (90.39% […]

  • התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם […]

  • טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזי Lp(a) (או Lipoprotein (a)) מנבאים את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות במהלך טיפול בסטטינים. חשוב מכך, טיפול ב-Icosapent Ethyl (וסקפה) הפחית את הסיכון לסיבוכים אלו לאורך טווח רחב של רמות […]

  • טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פּרוקסיזמלית על-חדרית (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) כוללת בתוכה טָכיאריתְמיוֹת (Tachyarrhythmia ) שמקורן החשמלי הוא דרך צומת הפרוזדור והחדר (atrio-ventricular junction, ובקיצור AV junction) וטָכיאריתְמיוֹת שעוברות דרך צומת זה, עם קצב לב העולה על 100/דקה. תת-סוגים של הפרעת קצב זו כוללים AV Nodal Reentrant Tachycardia (ובקיצור AVNRT),AV Reentrant Tachycardia (AVRT) וטכיקרדיה עלייתית מוקדית (Focal Atrial Tachycardia). מאמר זה, מתוך ה-JAMA, מתעמק באפידמיולוגיה, בפתופיזיולוגיה, באבחון, ובאסטרטגיות טיפול.

  • סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Rehabilitation Medicine עולה כי בילדים עם מחלת לב מולדת סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות וכן איכות חיים כוללת נמוכה יותר, בהשוואה לילדים בריאים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות, לזהות גורמים מנבאים הקשורים עם הפרעות אלו ולבחון את איכות החיים הכוללת של […]

  • אנמיה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית (Int J Cardiol)

    אנמיה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אנמיה בדרגה בינונית או חמורה מלווה בעליה משמעותית בהיארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה מכל-סיבה, כמו גם אירועי דמם מג’ורי בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הקשר בין […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    פרופ’ רז עוסק בהפסקת/לקיחת אספירין במטופלים, ומתייחס למאמר שפורסם לאחרונה ב-JAMA בו נמצא שבמטופלים ללא אינדיקציה לנטילת אספירין, הפסקת הטיפול הביאה לעליה בסיכון לאירועים לבביים, בעוד שהמשך נטילת הטיפול לא נקשרה לעליה משמעותית בסיכון לדימום. לכל הטיפים השבועיים  בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

  • הבטיחות הקרדיווסקולארית של Romosozumab לעומת אנאלוגים ל-PTH בטיפול באוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    הבטיחות הקרדיווסקולארית של Romosozumab לעומת אנאלוגים ל-PTH בטיפול באוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    מנתונים חדשים ממחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) לאוסטיאופורוזיס מלווה בסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולאריים, בהשוואה לטיפול באנאלוגים ל-PTH. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Romosozumab הינו נוגדן המשמש לטיפול באוסטיאופורוזיס ובעל תכונות המשפיעות לטובה על בניית עצם. השימוש הקליני ב- Romosozumab מלווה בחשש מפני אירועים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה