מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Cardiology, עולה כי טיפול בתר-ניתוחי ב- Levosimendan(סימדקס) לא הביא לתוצאות קליניות טובות יותר בהשוואה לפלסבו בחולים עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, שהשלימו ניתוח לבבי עם מכונת לב-ריאה.
המחקר נערך ב-70 אתרים בארצות הברית וקנדה ובמהלכו 849 חולים שהיו מיועדים לניתוח לבבי חולקו באקראי לטיפול ב- Levosimendan או פלסבו (440 חולים). הניתוחים כללו ניתוח מעקפים ב-66.3% מהמקרים וניתוח מעקפים בשילוב עם ניתוח מסתם מיטראלי ב-11.7%; ביתר המקרים בוצע אחד מחמישה ניתוחים אחרים. חולים רבים סבלו ממחלות רקע רבות וחציון מקטע הפליטה של חדר שמאל עמד על 27%.
Levosimendan ניתן כעירוי בקצב 0.2 מק”ג/ק”ג/דקה במהלך 20 דקות לפני הניתוח, למשך שעה אחת, לאחר מכן ניתן בקצב -0.1 מק”ג/ק”ג/דקה למשך 23 שעות.
בתום המחקר תיעדו החוקרים בשתי הקבוצות שיעורים דומים של תוצא הסיום העיקרי, שכלל דיאליזה או תמותה לאחר 30 ימים, אוטם לבבי בתר-ניתוחי עד היום החמישי או שימוש במכשירים מכאניים (יחס סיכויים של 1.00, שאינו מובהק סטטסיטית).
תוצא הסיום המשולב שכלל שימוש במכשירי עזר מכאניים או תמותה לאחר 30 ימים תועד ב-13.1% מהחולים בקבוצת ההתערבות וב-11.4% מאלו בקבוצת הפלסבו (הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית).
ההיארעות של תסמונת תפוקת לב ירודה ושימוש ביונוטרופיים משניים במהלך 24 השעות או מעבר לכך הייתה נמוכה יותר משמעותית בקרב מטופלים ב-Levosimendan. במטופלים בקבוצת ההתערבות תועדה תפוקת לב של 2.86 ליטר/דקה/מ”ר, בהשוואה לתפוקה של 2.68 ליטר/דקה/מ”ר באלו בקבוצת הפלסבו. לא תועדו הבדלים בתוצאי הבטיחות, כולל תת לחץ דם, בין שתי הקבוצות.
N Engl J Med 2017
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!