נעה גינזבורג, BSc

מחקר חדש הנקרא CARDIA (Coronary Artery Risk Development in Young Adults) מצא כי נשים וגברים אמריקאים ממוצא אתני מגוון בני 32-46 שהציגו ממצאי CAC (משקעי סידן קורונריים, לפי מדד Agatston בציון הגבוה מ-0) ב-CT היו בעלי סיכון גבוה יותר לסבול ממחלת לב כלילית במהלך תקופת מעקב של 12.5 שנים. במהלך תקופת המעקב, אלו שהשיגו ציון הגבוה מ-100 הדגימו היארעות בשכיחות של 22.4 מקרי מוות לכל 100 אנשים. לדברי החוקרים, נוכחות של CAC בגיל צעיר, גם במשתתפים עם ציון נמוך במדד Agatston, מצביעה על סיכון מוגבר לסבול מתחלואה ותמותה בשל אוטם שריר הלב בעשור שלאחר מכן. ממצאים אלו יכולים לסייע בזיהוי של הנמצאים בסיכון גבוה למחלת לב קורונרית שעשווים להרוויח מטיפולי מניעה אגרסיביים יותר.

מטרת המחקר היתה לקבוע האם משקעי CAC במבוגרים צעירים מעידים על היארעות גבוהה יותר של מחלת לב כלילית בעשור שלאחר מכן. מחקר ה- CARDIAהינו מחקר פרופסקטיבי ומבוסס קהילה שגייס 5115 משתתפי עוקבה של מבוגרים צעירים אמריקאים, שחורים ולבנים, בגילאי 18-30 בין מרץ 85 ליוני 86. אחר משתתפי העוקבה נערך מעקב של כ-30 שנה;  ה-CAC נמדד לאחר 15 שנה (ב-3043 משתתפים), 20 שנה (3141 משתתפים) ו-25 שנים (3189 משתתפים). משך המעקב הממוצע להיארעות מקרה היה 12.5 שנים מה-CT שנערך לאחר 15 שנים מגיוס המשתתפים ועד לאוגוסט 2014.

החוקרים בחנו מהי ההיארעותשל מחלת לב כלילית (Incident CHD) כולל אוטם שריר הלב קטלני או לא קטלני, סימפטומים כליליים חמורים ללא אוטם שריר הלב, רהוסקולריזציה כלילית או תמותה ממחלת לב כלילית.

אירועי תחלואה קרדיווסקולרית (Incident CVD) כללו מחלת לב כלילית, שבץ, אי ספיקת לב ומחלב עורקים היקפית; התמותה שנבדקה הייתה מכל סיבה. ההסתברות לפתח CAC בין הגילאים 32-56 הוערכה באמצעות גורמים קליניים שנבחנו במשתתפי המחקר מדי 7 שנים בין הגילאים 18-38.

בשנה ה-15 למחקר, מבין 3043 משתתפים שגילם הממוצע היה 40.3 (1383 גברים מול 1680 נשים), 309 הציגו CAC (10.2%) עם ציון גיאומטרי ממוצע במדד Agatston של 21.6 (טווח רבעוני 17.3-26.8). אחר המשתתפים נערך מעקב של עד 12.5 שנים, שבו דווח על 57 אירועי תחלואת CHD ו-108 אירועי CVD. לאחר שערכו התאמות לנתונים דמוגרפיים, גורמי סיכון וטיפולים שניתנו, החוקרים מצאו כי אלו שהדגימו CAC סבלו מסיכון מוגבר פי 5 לאירועי CHD (HR 5.0, 95% CI 2.8-8.7) ולעליה של פי 3 בסיכון לאירועי CVD (HR, 3.0; 95% CI, 1.9-4.7).

בריבוד של ציוני CAC בין 1-19, 20-99 ו-גבוה מ-100 מצאו החוקרים כי הסיכון היחסי ל-CHD היה 2.6 (95%CI 1-5.7), 5.8 (95% CI 2.6-12.1) ו-9.8 (95% CI, 4.5-20.5) בהתאמה.  ציון של 100 ומעלה במדד ה-CAC היה בעל שיעור היארעות של 22.4 מקרי תמותה לכל 100 משתתפים (HR 3.7, 95% CI 1.5-10). מבין 13 מקרי התמותה במשתתפים עם מדדי CAC של 100 או יותר, 10 היו בשל אירועי CHD.

זיהוי גורמי הסיכון ל-CVD במבוגרים צעירים שהיו עם סיכון גדול מהחציוני לפיתוח CAC, עשויים לסייע בפיתוח אסטרטגיית בדיקת סקירה שעשויה להפחית את מס’ האנשים שיזדקקו לעבור בדיקת CAC ב-50% ואת מס’ הבדיקות שיש לעשות כדי לאתר נבדק אחד עם CAC מ-3.5 ל-2.2 .

החוקרים מסכמים כי נוכחות של CAC במבוגרים צעירים (32-46) נקשרה לעליה בסיכון להופעה של CHD קטלנית או לתחלואת CHD ב-12.5 שנות המעקב מאז ה-CT בשנה ה-15 למחקר. ציון של 100 או יותר במדד ה-CAC נקשר לתמותה מוקדמת בבוגרים הצעירים הללו. בבוגרים מתחת לגיל 50 עם נוכחות כל שהי של CAC, גם מינימלית, ישנה עליה בסיכון להיארעות של CHD, CVD ותמותה. בדיקות סקר סלקטיביות ל-CAC עשויות להתאים לפרטים שהציגו גורמי סיכון בגיל צעיר כדי לבחון אסטרטגיות מניעה יעילות.

JAMA Cardiol. Published online February 08, 2017. doi:10.1001/jamacardio.2016.5493