קרדיולוגיה

ההנחיות העדכניות לניהול כולסטרול של ה-ACC/AHA מזהות באופן יעיל ומדוייק יותר את אלה הנמצאים בסיכון גבוה יותר הזכאים לטיפול בהשוואה להנחיות ה-ATP III (מתוך JAMA)

כולסטרול עורק

מחקר חדש מ-JAMA שהשווה בין ההנחיות החדשות של הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקאי (ACC/AHA ) לניהול כולסטרול להנחיות ה-ATP III (תכנית ה-NCEP מ-2004 ) מראה כי ההנחיות החדשות מזהות בצורה יעילה ואפטקיבית יותר אנשים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים (CVD) .

ברקע מסבירים המחברים כי ההנחיות החדשות של ACC/AHA לניהול כולסטרול הגדירו קריטריונים חדשים להתחלת טיפול בסטטינים. עם זאת, לא ברור אם גישה זו משפרת את זיהוי המטופלים הנמצאים בסיכון גבוה יותר לאירועי CVD .

מטרת המחקר הייתה לקבוע באם ההנחיות החדשות של ה-ACC/AHA משפרות את זיהוי האנשים המפתחים אירועי CVD ו/או הסתיידות עורקים כליליים (CAC) בהשוואה להנחיות ה-ATP III שעודכנו ב-2004.

המחקר היה מחקר עוקבה אורכי, מבוסס קהילה, עם משתתפים מתוך מחקר הלב של פרמיניגהם…המשתתפים עברו CT לאיבחון CAC בין 2002-2005 ונשארו במעקב לתקופה חציונית של 9.4 שנים אחרי אירועי CVD .

ההתאמה לטיפול בסטטינים נקבעה על בסיס גורמי הסיכון של פרמיניגהם ורמות הסף של LDL כולסטרול עבור התאמה להנחיות ה-ATP III , בעוד שעבור הנחיות ה-ACC/AHA  נעשה שימוש במחשבון הערכת הסיכון המוגדר בהנחיות.

יעד המחקר המרכזי היה אירועי CVD (אוטם שריר הלב, מוות על רקע מחלת לב כלילית (CHD), או שבץ איסכמי) . יעדי מחקר משניים כללו CHD ו-CAC (שנמדדו ע”י מדד אגטסטון).

החוקרים מדווחים כי מבין  2,435 אנשים ללא טיפול קודם בסטטינים (בגיל ממוצע 51.3 , מהם 56% נשים) שיעור של 39% היו מתאימים לטיפול בסטטינים ע”פ הנחיות ה-ACC/AHA בהשוואה ל-14% ע”פ ה-ATP III , וההבדל היה מובהק סטטיסטי.

היו 74 אירועי CVD (מהם 40 מקרי MI לא פטאליים, 31 שבץ איסכמי ו-3 אירועים פטאליים של CHD ) . משתתפים שהיו מתאימים לטיפול בסטטינים ע”פ ה-ACC/AHA היו בסיכון יחסי מוגבר לאירועי CVD בהשוואה לאלה שהוגדרו כמתאימים ע”פ ה-ATP III : יחס של פי 6.8 (בטווח בין 3.8-11.9) לעומת יח של פי 3.1 (בטווח 1.9-5.0) בהתאמה בהשוואה לאלה שלא עמדו בקריטריונים לקבלת טיפול. יחסי הסיכון הנ”ל היו מובהקים סטטיסטית.

תוצאות דומות דווחו עבור CVD במשתתפים עם ציוני סיכון בינוניים לפי פרמיניגהם ל-CHD . במשתתפים שנמצאו מתאימים לסטטינים לפי ההנחיות החדשות (593 משתתפים, שיעור של 24%) שיעור אירועי ה-CVD היה 5.7%, מה שמוביל למס’ המטופלים שבהם יש לטפל בכדי למנוע אירוע אחד (NNT) של בין 39 ל-58 . משתתפים עם CAC היו שכיחים יותר להימנות בין המטופלים המתאימים לסטטינים לפי ההנחיות החדשות בהשוואה לאלה של ה-ATP III : באלה עם ציון CAC מעל 0 (היו 1,015 מטופלים כאלה)  63% לעומת 23% , ובאלה עם ציון CAC מעל 100 (היו 376 כאלה) שיעור של 80% לעומת 32% , וב-CAC מעל 300 (186 מטופלים) שיעור של 85% לעומת 34% , כל התוצאות היו מובהקות סטטיסטית.

יש לציין שציון CAC של 0 זוהה כקבוצה עם סיכון נמוך ע”פ מחשבון הסיכון החדש של ACC/AHA במשתתפים המתאימים (306 מתוך 941 , 33%)  לטיפול בסטטינים עם סיכון ל-CVD של 1.6% .

החוקרים מסכמים כי במחקר מניעתי מבוסס קהילה זה נמצא שההנחיות החדשות של ה-ACC/AHA לקביעת התחלת טיפול בסטטינים, בהשוואה להנחיות ה-ATP III , היו קשורות עם דיוק ויעילות גדולים יותר בזיהוי המטופלים בסיכון גבוה יותר לאירועי CVD ומחלות כליליות תת קליניות, בעיקר במשתתפים בסיכון בינוני 

JAMA.2015;314(2):134-141

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר POST-PCI מהם עולה כי אין תועלת קלינית להשלמה גורפת של מבחן מאמץ בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה למעקב קליני בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גישת המעקב האופטימאלית לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים בסיכון גבוה […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

    דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לאירוע מוחי, ללא תלות בשימוש במכשיר CPAP, אך זאת רק בקרב לבנים. מהממצאים עולה עוד כי הסיכון לאירוע מוחי בקרב שחורים עם דום נשימה חסימתי בשינה היה נמוך יותר באלו שטופלו ב-CPAP, בהשוואה לאלו ללא טיפול במכשיר זה. […]

  • מה בין רמות אפליפופרוטאינים ובין תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית? (Eur J Prev Cardiol)

    מה בין רמות אפליפופרוטאינים ובין תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית? (Eur J Prev Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין רמות אפליפופרוטאינים ובין הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי אפליפופרוטאינים עשויים לשמש כסמן לבריאות הלב וסיכון לתמותה וכעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין רמות אפליפופרוטאינים ובין […]

  • האם יש להימנע מנטילת תוספי ניאצין? (Nature Medicine)

    האם יש להימנע מנטילת תוספי ניאצין? (Nature Medicine)

    מחקר שנערך לאחרונה הקושר בין נגזרת ניאצין (ויטמין B3) לסיכון מוגבר לאירועים קרדיו-וסקולריים העלה שאלות לגבי בטיחות צריכת ויטמין B זה, שמתווסף לרכיבי מזון רבים בתזונה המערבית ונלקח בצורה של תוספי מזון

  • tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    מחקר חדש שהוצג בוועידת השבץ הבינלאומית (ISC) הראה כי פי שלושה יותר חולים שטופלו ב-tenecteplase תוך ורידי (TNK) שניתן 4.5 עד 24 שעות לאחר הופעת הסימפטומים הדגימו רפרפוזיה משמעותית ללא דימום תוך גולגולתי סימפטומטי (sICH)

  • בדיקת Copeptin עשויה לסייע בקביעת סוג אוטם לבבי או נזק לשריר הלב (Int J Cardiol)

    בדיקת Copeptin עשויה לסייע בקביעת סוג אוטם לבבי או נזק לשריר הלב (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הערכת רמות Copeptin בדם עשויה לסייע בהבחנה בין אוטם לבבי מסוג 1 לעומת נזק לשריר הלב או אוטם לבבי מסוג 2. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה להבחנה מהימנה ומהירה בין סוגי אוטם לבבי עקב קריש דם (אוטם לבבי מסוג 1) […]

  • היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

    היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology עולה קשר סיבתי בין אירוע מוחי איסכמי ובין סיכון מוגבר לדלקת ריאות, אך אין הוכחה לקשר סיבתי בין דלקת ריאות ועליה בסיכון למחלות לב וכלי דם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים תצפיתיים הציעו קשר דו-כיווני בין מחלות לב וכלי דם ובין דלקת ריאות. עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה