במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בגברים עם סרטן ערמונית מקומי ותוחלת חיים ארוכה, תתכן תועלת לכריתה רדיקאלית של הערמונית, בהשוואה למעקב בלבד. מהנתונים עלה כי התערבות ניתוחית לוותה בהארכת תוחלת החיים ב-2.9 שנים. יתרה מזאת, מדד גליסון גבוה ונוכחות חדירה מחוץ לקופסית בדגימות לאחר-ניתוח זוהו כגורמים מנבאים בולטים של תמותה עקב סרטן ערמונית.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 695 חולים עם סרטן ערמונית מקומי לקבוצת מעקב פעיל או כריתה רדיקאלית של הערמונית בין אוקטובר 1989 ועד פברואר 1999. החוקרים אספו נתונים עד שנת 2017, כך שברשותם נתוני מעקב לאורך כ-29 שנים.
נכון ל-31 בדצמבר, 2017, החוקרים מצאו כי 261 מבין 347 חולים בקבוצת ההתערבות הניתוחית הלכו לעולמם וכך גם 292 מבין 348 גברים בקבוצת המעקב הפעיל; 71 מקרי תמותה בקבוצת הניתוח ו-110 מקרי תמותה בקבוצת המעקב נבעו מסרטן ערמונית (סיכון יחסי של 0.55, רווח בר-סמך 95% של 0.41-0.74, P<0.001). מספר החולים הנדרש לטיפול למניעת מקרה תמותה אחד מכל-סיבה עמד על 8.4 חולים.לאחר 23 שנים, כריתה רדיקאלית של הערמונית לוותה בהארכת תוחלת החיים ב-2.9 שנים נוספות.
בקרב גברים לאחר התערבות ניתוחית, חדירה מחוץ לקופסית נקשרה עם סיכון מוגבר לתמותה עקב סרטן ערמונית בשיעור גבוה פי חמש, בהשוואה לגברים ללא חדירה מחוץ לקופסית. מדד גליסון של מעל 7 נקודות לווה בסיכון גבוה פי עשר לתמותה, בהשוואה למדד של עד 6 נקודות.
החוקרים כותבים כי בגברים עם סרטן ערמונית ותוחלת חיים ארוכה, כריתה רדיקאלית של הערמונית עשויה להביא להארכת תוחלת החיים, בהשוואה למעקב פעיל.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!