אורולוגיה

היארעות מוגברת של הפרעות זקפה בחולי גאוט (Arthritis Res Ther)

מהמחקר הפרוספקטיבי הראשון להערכת הסיכון להפרעות זקפה בגברים עם גאוט עולה כי לאחר אבחנה ראשונה של גאוט, בגברים אלו עליה של 31% בסיכון להפרעות זקפה, בהשוואה לביקורות, אם כי העליה האבסולוטית בסיכון היא קטנה. מעניין לציין כי ההיארעות של הפרעות זקפה במחקר הנוכחי הינה גבוה פי עשר מזו שדווחה במחקרי עוקבה מטיוואן.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר CPRD (Clinical Practice Research Datalink)  להערכת הסיכון להפרעות זקפה בגברים עם גאוט בעולם המערבי. רק שלושה מחקרים אחרים בחנו הפרעות זקפה בגברים עם גאוט. המדגם כלל 9ף653 גברים עם אבחנה של גאוט ו-38,218 ביקורות.

החוקרים חישבו את שיעורי ההיארעות האבסולוטיים והיחסיים של הפרעות זקפה על-רקע גאוט. שיעורי ההיארעות האבסולוטיים במסגרת תקופת זמן ספציפית לפני ואחרי אבחנת גאוט נבחנה בהשוואה לביקורות.

בסיכומו של דבר, השיעור האבסולוטי של אבחנת הפרעת זקפה לאחר אבחנה גאוט עמד על 193 ל-10,000 שנות-אדם. שיעור זה מקביל לעליה של 31% בסיכון היחסי להפרעות זקפה ועליה של 0.6% בסיכון האבסולוטי להפרעה זו, בהשוואה לאלו ללא גאוט. החוקרים לא זיהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בסיכון להפרעות זקפה בקרב אלו שקיבלו טיפול להפחתת רמות חומצה אורית בדם בתוך שנה ושלוש שנים מאבחנת גאוט.

בהשוואה לאלו ללא הופעת גאוט, הסיכון להפרעות זקפה היה גם גבוה יותר בשנה שקדמה לאבחנת גאוט (שיעור יחסי של 1.63). ממצאים דומים תועדו בהערכת הפרעות זקפה חמורות, הדורשות התערבות תרופתית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי מחקר מעידים על סיכון מוגבר משמעותית להפרעות זקפה בגברים עם גאוט. הם קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים נוספים להערכת המנגנונים האפשריים הקושרים בין גאוט, היפראוריצמיה והפרעות זקפה.

Arthritis Res Ther. 2017;19(184) 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה