טיפול יתר ביוד רדיואקטיבי כנגד סרטן בלוטת התריס עדיין נפוץ מדי (Surg Oncol)

תירואיד בלוטת התריס

כרבע מהחולים עם סרטן בלוטת תריס בסיכון נמוך עדיין מטופלים ביוד רדיואקטיבי, למרות המלצות כנגד הטיפול באוכלוסיה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהדורת חודש יוני בכתב העת Surgical Oncology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להתבסס על ההנחיות הנוכחיות מטעם ה-American Thyroid Association (ATA) לזיהוי קבוצות חולים העשויות להיות בסיכון לטיפול-יתר באבלציה עם יוד רדיואקטיבי לאחר ניתוח בשל סרטן פפילארי של בלוטת התריס בסיכון נמוך.

החוקרים זיהו חולים עם ממאירות פפילארית של בלוטת התריס במאגר Surveillance, Epidemiology and End Results וביקשו לקבוע גורמים המנבאים קבלת טיפול ביוד רדיואקטיבי למחלה בסיכון נמוך.

מבין 32,229 מקרים, 17,286 (53.6%) היו בסיכון נמוך. החוקרים מדווחים כי חולים בסיכון נמוך, בהשוואה לאחרים, היו מבוגרים יותר (גיל ממוצע של 51.3 לעומת 48.5 שנים), עם שכיחות גבוהה יותר של נשים (81.6% לעומת 71.7%), לבנים (69.7% לעומת 62.0%) ובעלי ביטוח רפואי (87.6% לעומת 85.6%).

קרוב לרבע מהחולים בסיכון נמוך קיבלו טיפול ביוד רדיואקטיבי. גורמים שניבאו טיפול-יתר ביוד רדיואקטיבי כללו גיל צעיר (מתחת ל-45 שנים, יחס סיכויים של 1.393; גילאי 45-64 שנים, יחס סיכויים של 1.275), מין זכר (יחס סיכויים של 1.191), מוצא היספאני (יחס סיכויים של 1.236) ואסיאתי (יחס סיכויים של 1.306) וכריתה נרחבת של קשריות לימפה (יחס סיכויים של 1.243).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם ממאירות פפילארית של בלוטת התריס בסיכון נמוך סיכוי גבוה יותר לקבלת טיפול ביוד רדיואקטיבי לאחר-ניתוח, בניגוד להמלצות ה-ATA, כאשר מדובר בחולים צעירים יותר, גברים, מוצא היספאני או אסיאתי, או חולים לאחר ניתוח נרחב להסרת קשריות לימפה. זיהוי קבוצות בסיכון לטיפול-יתר עשוי לסייע בשיפור ניצול יעיל יותר של שירותים רפואיים.

Surg Oncol. 2019;29:184-189

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה