סיכון מופחת לאי-ספיקת לב ותמותה בעקבות טיפול במעכבי SGLT2 בהשוואה לטיפולים אחרים לאיזון רמות הסוכר בדם (Circulation)

במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול במעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Co-transporter), בהשוואה לתרופות אחרות להפחתת רמות סוכר בדם, לווה בסיכון נמוך יותר לאי-ספיקת לב ותמותה, עדות לכך שהתחועלת עם Empagliflozin (ג’ארדיאנס) עשויה להיות השפעה של כלל משפחת התרופות הנ”ל (Class Effect).

החוקרים אספו נתונים על-בסיס תביעות ביטוח, רשומות בתי חולים ומרפאות ראשוניות ומאגרים ארציים מארצות הברית, נורבגיה, דנמרק, שבדיה, גרמניה ובריטניה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת יחסי הסיכון לאי-ספיקת לב, תמותה והשילוב של אלו.

לאחר התאמה בין הקבוצות, החוקרים זיהו 309,056 חולים שהחלו בטיפול חדש במעכבי SGLT-2 או תרופות אחרות להפחתת רמות הסוכר בדם (154,528 חולים בכל קבוצת טיפול). Canagliflozin, Dapagliflozin ו-Empagliflozin ניתנו ל-53%, 42% ו-5% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול במעכבי SGLT-2, בהתאמה. המאפיינים הבסיסיים היו דומים בין שתי הקבוצות.

החוקרים תיעדו 961 מקרים של אי-ספיקת לב במהלך מעקב של 190,164 שנות-אדם (שיעור היארעות של 0.51 ל-100 שנות-אדם). מבין 215,622 חולים בארצות הברית, נורבגיה, דנמרק, שבדיה ובריטניה, סך מקרי התמותה עמד על 1,334 (שיעורי היארעות של 0.87 ל-100 שנות-אדם) ואי-ספיקת לב או תמותה ב-1,981 (שיעורי היארעות של 1.38 ל-100 שנות-אדם).

השימוש במעכבי SGLT-2, בהשוואה לתרופות אחרות להפחתת רמות הסוכר בדם, לווה בשיעורים נמוכים יותר של אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.61), תמותה (יחס סיכון של 0.49) ואי-ספיקת לב או תמותה (יחס סיכון של 0.54), ללא הטרוגניות משמעותית בין מדינות.

Circulation

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה