פסיכיאטריה

הבטיחות והיעילות של תרופות קו-ראשון להפסקת עישון בחולים עם הפרעה דו-קוטבית (J Affect Disord)

בקרב מעשנים עם הפרעה דו-קוטבית קיים סיכון מוגבר לאירועים חריגים נוירו-פסיכיאטריים בדרגה בינונית-עד-חמורה וסיכוי נמוך יותר להפסקת עישון, בהשוואה למעשנים ללא הפרעה פסיכיאטרית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Affective Disorders.  מניתוח הממצאים עלה כי Varenicline (צ’מפיקס) עשוי להיות טיפול יעיל ונסבל טוב יותר להפסקת עישון בקרב מעשנים עם הפרעה דו-קוטבית.

החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתוני EAGLES להערכת הבטיחות והיעילות של טיפולים תרופתיים להפסקת עישון בקרב מעשנים עם הפרעה דו-קוטבית.

מדגם המחקר כלל 285 חולים עם הפרעה דו-קוטבית מסוג I או II ומדגם של 2,794 משתתפים ללא הפרעה פסיכיאטרית. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-Varenicline, Bupropion (זייבן), טיפול חליפי בניקוטין, או פלסבו, אשר ניתנו למשך 12 שבועות, בשילוב עם ייעוץ שבועי. התוצאים העיקריים כללו הופעת אירועים חריגים נוירו-פסיכיאטריים בדרגה מתונה-עד-חמורה וכן שיעורי הימנעות מעישון עם הוכחה ביוכימית לאחר 9-12 שבועות.

בקרב מעשנים עם הפרעה דו-קוטבית, ההבדל בסיכון לאירועים חריגים נוירו-פסיכיאטריים בדרגה מתונה-עד-חמורה אל מול פלסבו (רווח בר-סמך 95%) היו כדלקמן: Varenicline, 6.17 (7.84- עד 20.18); Bupropion, 4.09 (8.82- עד 16.99); טיפול חליפי בניקוטין, 0.56- (12.34- עד 11.22). יחסי הסיכויים להימנעות מעישון לאחר 9-12 שבועות, בהשוואת תרופה פעילה אל מול פלסבו בקרב מעשנים עם הפרעה דו-קוטבית עמדו על 2.61 עם Varenicline (0.68-9.95); 1.29 עם Bupropion (0.31-5.37) ו-0.71 עם טיפול חליפי בניקוטין (0.14-3.74).

מניתוח הנתונים עלה כי אירועים חריגים נוירו-פסיכיאטריים בדרגה בינונית-עד-חמורה היו נפוצים יותר במעשנים עם הפרעה דו-קוטבית (10.7%) לעומת אלו ללא הפרעה פסיכיאטרית (2.3%, p<0.001). בנוסף, שיעורי הפסקת עישון לאחר 9-12 שבועות היו נמוכים יותר באלו עם ההפרעה הפסיכיאטרית (22.8% לעומת 13.3%, p=0.008).

החוקרים כותבים כי בקרב מעשנים עם הפרעה דו-קוטבית סיכון מוגבר לאירועים חריגים נוירו-פסיכיאטריים בדרגה מתונה-עד-חמורה וסיכוי נמוך יותר להפסקת עישון, בהשוואה לאלו ללא הפרעה פסיכיאטרית. בקרב מעשנים עם הפרעה דו-קוטבית, התועלת של Varenicline הייתה דומה לתוצאים העיקריים ממחקר EAGLES; גדלי ההשפעה של Bupropion וטיפול חליפי בניקוטין היו קטנים יותר. החוקרים מסכמים כי ייתכן ו-Varenicline הינו טיפול נסבל ויעיל להפסקת עישון בקרב מעשנים עם הפרעה דו-קוטבית.

J Affect Disord. 2019 Jun 3;256:267-27

לידיעה ב-PubMed

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה