אונקולוגיה

ממפרינט: הבדיקה המסייעת בהחלטה טיפולית מדויקת יותר, ויכולה לחסוך טיפול כימותרפי עבור נשים רבות החולות בסרטן שד. (הודעת חברת מדיסון)

סרטן שד

הודעת חברת מדיסון
מתלבט/ת לגבי הטיפול במטופלת עם סרטן שד מוקדם?
יש בדיקה שתסייע לך בהחלטה
ממפרינט: הבדיקה המסייעת בהחלטה טיפולית מדויקת יותר, ויכולה לחסוך טיפול כימותרפי עבור נשים רבות החולות בסרטן שד.

כימותרפיה היא אחד החששות הגדולים של נשים בישראל החולות בסרטן שד. לא רק הנשים חוששות, גם הרופאים שמטפלים בהן ערים לתופעות הלוואי של הטיפול מציל החיים, תופעות שיכולות להיות קשות ולפגוע משמעותית בבריאות ובאיכות החיים. בדיקת הממפרינט (MammaPrint) תסייע לרופא להחליט מתי ניתן לוותר על הטיפול הכימותרפי.

מדי שנה מקבלות כ-5,000 חולות בישראל את האבחנה הקשה: גידול ממאיר בשד המחייב כריתה מלאה או חלקית, הקרנות וכימותרפיה. כידוע, מטרת הטיפול הכימותרפי היא לחסל גרורות מיקרוסקופיות שהתפשטו בגוף ולרפא את המחלה באופן סופי ומוחלט. הגרורות עלולות להתהוות מתאים סרטניים בודדים שהתפזרו במחזור הדם עוד לפני הניתוח להסרת הגידול. התאים הסרטניים, הבודדים הללו , הם הגורם לחזרת המחלה באתרים שונים בגוף (גרורות מרוחקות), וזו הסיבה לנחיצותו של הטיפול הכימותרפי, שיכול לחסל את אותם התאים הבודדים ולהקטין את הסיכון להישנות המחלה.

ישנם מקרים רבים בהם המאפיינים הקליניים המקובלים (כגון גודל גידול, דרגת התמיינות ומעורבות בלוטות לימפה) מעידים על סיכון גבוה להישנות המחלה ונחיצות הכימותרפיה, אך הרופאים מחפשים אמצעים נוספים על פיהם יוכלו לקבל החלטה בטוחה להימנע מהטיפול הכימי מבלי לסכן את המטופלות.
כיצד בדיקת ממפרינט (MammaPrint) משפיעה על הטיפול בחולות סרטן השד?

ממפרינט (MammaPrint)הינה בדיקה גנומיתהסוקרת 70 גנים בגידול עצמו, המספקת תוצאה בינארית, ומסווגת את הסיכון לסיכון “גבוה” או “נמוך” לחזרת מחלה ולכן עשויה לייתר את הצורך בטיפול הכימותרפי. מחקר קליני רנדומלי פרוספקטיבי, רחב היקף, שפורסם בשנת 2016 וכלל כ-6,700 נשים (Level 1 evidence) הראה כי חולות בסרטן שד, שסווגו כבעלות סיכון קליני גבוה להתפתחות גרורות ולהישנות המחלה על פי המאפיינים המקובלים (כמחצית מהנשים היו עם 1-3 בלוטות לימפה מעורבות), אובחנו באמצעות בדיקת הממפרינט כבעלות סיכון גנומי נמוך להישנות המחלה.

מחקר ה-MINDACT הראה כי בקבוצת נשים זו, בין אם קיבלו כימותרפיה או לא, הסיכון שלהן להישנות המחלה היה נמוך מאוד (כ-5% בלבד) וכי התוספת של כימותרפיה לא הורידה בצורה משמעותית סטטיסטית את הסיכון לחזרת המחלה. במילים אחרות, תוצאות הבדיקה חסכו מנשים רבות את הצורך בטיפול כימותרפי, כמו גם את הסבל והסיכון הקיימים בתופעות הלוואי.

על בסיס ממצאי המחקר הנ”ל, ההערכה היא, כי בכמחצית מהנשים שנמצאות בסיכון גבוה להישנות המחלה על סמך המאפיינים הקליניים והפתולוגיים שלהן, ניתן יהיה לוותר על הטיפול הכימותרפי, בזכות תוצאת בדיקת הממפרינט זאת מבלי לפגוע בפרוגנוזה של אותן נשים.

בנוסף, בדיקת הממפרינט יכולה לזהות מטופלות בסיכון מאוד נמוך להישנות המחלה שלהן (על פי מחקר עם מעקב של עשרים שנה), אפילו עם טיפול הורמונלי מוגבל.

מאחר וכיום ידוע כי סרטן שד אינה מחלה אחידה, אלא ניתן לחלקה לתתי קבוצות מולקולריות על פי מאפיינים גנומיים שונים, בדיקת הממפרינט מאפשרת לקבל את תת הקבוצה המולקולרית (sub-type) אליה משתייך הגידול, באמצעות סקירה של עוד 76 גנים נוספים (באמצעות בדיקת הבלופרינט שהינה חלק מבדיקת הממפרינט).

מחקרים שונים מראים כי תתי קבוצות שונות של סרטן שד מגיבות שונה לטיפולים תרופתיים וכן כי סיכויי ההישנות שלהן שונים. בכך מאפשרת הבדיקה לרופא להתאים בצורה טובה יותר את הטיפול למטופלת בצורה אינדיבידואלית, ומאפשרת לבצע רפואה מותאמת אישית.

בדיקת הממפרינט  מאושרת על ידי ה-FDA, ולאחרונה היא הוכללה בהנחיות ה-NCCN – הנחיות אמריקאיות מובילות לטיפול בסרטן. בנוסף הוכללה הבדיקה בהנחיות האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה ASCO, שם נקבע כי היא מתאימה לחולות בסרטן שד מוקדם ללא בלוטות נגועות או עם מעורבות של 1-3 בלוטות נגועות. בכך הופכת ממפרינט לבדיקה היחידה בעלת אישור FDA וככזו המומלצת על ידי ההנחיות לטיפול בחולות סרטן שד, ע”י האיגודים הבינלאומיים.

השלכותיו של הטיפול הכימותרפי, משך הזמן הארוך של הטיפול, ההחלמה הארוכה ממנו והפגיעה הניכרת באיכות החיים – כולם שיקולים חשובים שעל הרופאים לקחת בחשבון. השימוש בבדיקת ממפרינט יאפשר לרופאים לקבל החלטה טיפולית מדויקת ולחסוך טיפול קשה ואגרסיבי עבור נשים רבות.

בדיקת ממפרינט זמינה בישראל למבוטחות קופות החולים מכבי, מאוחדת ולאומית וניתנים עליה החזרים במרבית הביטוחים הפרטיים.

MammaPrint

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    במאמר שפורסם בכתב העת Maturitas מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בדרגה בינונית/חמורה, אשר לעיתים קרובות אינה זוכה להתייחסות מספקת ופוגעת באיכות החיים ובתפקוד המיני, בעיקר בנשים עם היסטוריה של סרטן שד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים הקליניים של נשים לאחר-מנופאוזה עם אטרופיה של […]

  • מה בין הפרעות פוריות ובין הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה? (Breast Cancer Res Treat)

    מה בין הפרעות פוריות ובין הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה? (Breast Cancer Res Treat)

    במאמר שפורסם בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין הפרעות פוריות ובין הסיכון העתידי להתפתחות סרטן שד בנשים לאחר-מנופאוזה בשל גיל בעת הריון ראשון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהפרעות פוריות, קרי כישלון הפריה לאחר לפחות 12 חודשי ניסיון להרות, מלוות בשכיחות מוגברת של […]

  • גורמי סיכון להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (J Natl Cancer Inst)

    גורמי סיכון להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (J Natl Cancer Inst)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Cancer Institute מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מספר גורמי סיכון עשויים לסייע בזיהוי נשים עם סרטן שד בהן קיים סיכון גבוה להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים ובהן תתכן תועלת למעקב אינטנסיבי יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם היסטוריה אישית […]

  • דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment עולה כי בנשים שהקפידו על דפוס תזונה המעודד צמחונות סיכון מופחת להתפתחות סרטן שד. יתרה מזאת, דיאטה עתירה במזון מהצומח ודלה במזון מהחי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד, בפרט בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם נתונים סותרים ממחקרים להערכת הקשר בין דיאטה […]

  • טיפול ב-Doxorubicin כנגד מחלת הודג'קין מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    טיפול ב-Doxorubicin כנגד מחלת הודג'קין מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לסרטן שד בקרב מתבגרות ונשים מבוגרות עם היסטוריה של טיפול ב- Doxorubicin כנגד מחלת הודג’קין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים ששרדו מחלת הודג’קין עם היסטוריה של קרינה לבית החזה בגיל צעיר קיים סיכון מוגבר לסרטן שד. […]

  • טיפול ב-Doxorubicin מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד בנשים עם לימפומה (J Clin Oncol)

    טיפול ב-Doxorubicin מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד בנשים עם לימפומה (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Doxorubicin מעלה את הסיכון לסרטן שד בנשים עם מחלת הודג’קין. ממצאים אלו תומכים בהגברת המעקב אחר נשים לאחר חשיפה לטיפול זה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Doxorubicin מהווה טיפול מרכזי כנגד לימפומה. מחקרים קודמים הציעו כי בבנות עם מחלת הודג’קין שטופלו ב- […]

  • טיפול אחזקה ללא כימותרפיה עשוי לשפר הישרדות נשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים (Clin Cancer Res)

    טיפול אחזקה ללא כימותרפיה עשוי לשפר הישרדות נשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים (Clin Cancer Res)

    טיפול ב-Olaparib (לינפארזה) בלבד או בשילוב עם Durvalumab (אימפינזי) כטיפול אחזקה ללא-כימותרפיה עשוי להביא להארכת משך הישרדות ללא-התקדמות מחלה בנשים עם סרטן שד מתקדם ושלילי לשלושת הקולטנים להורמונים. קו-טיפול ראשון סטנדרטי כנגד סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים בשלב מתקדם כולל טיפול כימותרפי המבוסס על טקסנים או פלטינום, הכרוך ברעילות משמעותית. הערכת גישות טיפול אחזקה ללא-כימותרפיה […]

  • האם יש תועלת למשלב Palbociclib עם Letrozole בנשים עם סרטן שד מתקדם? (J Clin Oncol)

    האם יש תועלת למשלב Palbociclib עם Letrozole בנשים עם סרטן שד מתקדם? (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למשלב Palbociclib עם Letrozole לא לווה בשיפור משמעותי של ההישרדות הכוללת בנשים עם סרטן שד מתקדם, בהשוואה לפלסבו עם Letrozole. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר PALOMA-2 הדגים שיפור משמעותי קלינית ומובהק סטטיסטית בהישרדות ללא-התקדמות מחלה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה