טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי ACE או חסמי ביתא עשוי לשמר תפקוד לבבי ולמנוע את הפגיעה הלבבית בעקבות טיפול כימותרפי בנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2, אשר טופלו באנתרציקלינים ולאחר מכן ב-Trastuzumab, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.
החוקרים השלימו מחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, להערכת נשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 אשר טופלו ב-Trasuzumab במשך 12 חודשים והיו במעקב לאורך שנתיים. המשתתפות סווגו לפי שימוש באנתרציקלינים ולאחר מכן חולקו באקראי לטיפול ב-Lisinopril, Carvedilol, או פלסבו.
מדגם המחקר כלל 468 נשים (גיל ממוצע של 51 שנים) והחוקרים מדווחים כי הרעילות הלבבית הייתה דומה בשלוש הקבוצות ותועדה ב-32% מהנשים בקבוצת הפלסבו, 29% מאלו שטופלו ב-Carvedilol ו-30% מאלו שטופלו ב-Lisinopril.
עם זאת, בקרב נשים שטופלו באנתרציקלינים שיעור האירועים היה אף גבוה יותר בקבוצת הפלסבו (47%), בהשוואה ל-Lisinopril (37%) ו-Carvedilol (31%). יתרה מזאת, הישרדות ללא רעילות לבבית הייתה ארוכה יותר עם Carvedilol (יחס סיכון של 0.49) ו-Lisinopril (יחס סיכון של 0.53), בהשוואה לפלסבו.
בכלל המדגם, כמו גם בקבוצת הטיפול באנתרציקלינים, בנשים תחת טיפול פעיל עם מעכבי ACE או חסמי ביתא תועדו פחות הפרעות בטיפול ב-Trastuzumab, בהשוואה לפלסבו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 שטופלו ב-Trastuzumab, הן Lisinopril והן Carvedilol מנעו רעילות לבבית בנשים שטופלו באנתרציקלינים. בנשים אלו, יש לשקול מתן Lisinopril או Carvedilol לצמצום הפרעות בטיפול ב-Trastuzumab.
J Am Coll Cardiol 2019
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!