אונקולוגיה

תוספת Taselisib ל-Letrozole משפרת שיעורי תגובה לטיפול בנשים עם סרטן שד (מתוך כנס ה-ESMO)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ESMO (European Society for Medical Oncology) עולה כי תוספת Taselisib, ממשפחת PI3KCA, לטיפול ב-Letrozole הובילה לשיפור משמעותי בשיעורי התגובה לטיפול בקרב נשים לאחר-מנופאוזה עם סרטן שד מוקדם חיובי לקולטנים להורמונים/שלילי ל-HER2. החוקרים מדווחים כי הטיפול המשולב לווה בשיעורי תגובה גבוהים יותר בהשוואה לטיפול ב-Letrozole בלבד בכלל הנשים, אך השיפור היה בולט יותר בנשים עם סרטן שד ומוטאציות PI3KCA.

מחקר LORELEI כלל 334 נשים לאחר-מנופאוזה מ-85 מרכזים ב-22 מדינות. כל הנשים אובחנו עם סרטן שד נתיח (שלב IIII), חיובי לקולטנים לאסטרוגן ושלילי ל-HER2, עם גידולים בגודל של 2 ס”מ ומעלה לפי בדיקת MRI של השד. בכל המקרים הושלמה בדיקת הרקמה לנוכחות תאי סרטן עם מוטאציות PIK3CA. הנשים סווגו לפי גודל הגידול ומעורבות בלוטות לימפה.

הנשים חולקו באקראי לטיפול משולב ב-Letrozole עם Taselisib (166 נשים) או Letrozole בלבד עם פלסבו תואם (168 נשים). בתת הקבוצה של נשים עם מוטאציות PIK3CA, 73 טופלו ב- Taselisib ו-Letrozole ו-79 טופלו ב-Letrozole ופלסבו.

שיעורי התגובה הכוללים היו גבוהים יותר משמעותית עם טיפול משולב בהשוואה לטיפול ב-Letrozole בלבד: 50% לעומת 39.3%. בנשים עם מוטאציות PIK3CA, הטיפול ב- Taselisib הביא לעליה בשיעורי תגובה כוללים מ-38% עם Letrozole בלבד ל-56.2% עם הטיפול המשולב.

שיעורי תגובה מלאה פתולוגית לא היו משמעותיים בכלל המדגם ובקרב נשים עם מוטאציות PI3KCA. לדוגמא, בכלל מדגם הנשים, שיעורי תגובה מלאה פתולוגית עמדו על 1.8% ו-0.6% עם טיפול משולב ועם Letrozole בלבד, בהתאמה.  שיעורי תגובה מלאה פתולוגית היו נמוכים עם ובלי תוספת Taselisib, אך תגובה זו אינהצ פויה לאחר ארבעה חודשים בלבד של טיפול.

החוקרים מציינים כי הם זיהו ירידה בגודל הגידול לאחר 16 שבועות טיפול משולב בלבד, בהשוואה לטיפול ב-Letrozole. כל ירידה בממדי הגידול היא מבורכת בנשים אלו, מאחר והמשמעות הינה כי התרופה פעילה כנגד הגידול בתוך פרק זמן קצר.

הפרעות במערכת העיכול (שלשולים, בחילות, סטומאטיטיס) תועדו בשכיחות גבוהה יותר עם הטיפול המשולב (55.1% לעומת 32.9%). הטיפול ב- Taselisib לווה בשכיחות גבוהה יותר של פריחות (9.6% לעומת 3.0%) והיפרגליקמיה (15.6% לעומת 7.2%). תופעות הלוואי החמורות הנפוצות ביותר (דרגה 3/4) על-רקע Taselisib כללו הפרעות במערכת העיכול (7.8% לעומת 1.2%), זיהומים (4.8% לעומת 1.2%), הפרעות עוריות/רקמות תת-עוריות (4.8% לעומת 0%), הפרעות וסקולאריות (3.6% לעומת 2.4%) והפרעות מטבוליזם ותזונה (3.6% לעומת 0%), כולל היפרגליקמיה (1.2% לעומת 0%). בקבוצת המטופלות ב- Taselisib תועד מקרה תמותה אחד, שלא יוחס לתרופת המחקר.

מתוך כנס ה-ESMO

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה