אונקולוגיה

טיפול כימותרפי וקרינתי עדיין מהווה את הטיפול הטוב ביותר לסרטן צוואר הרחם (מתוך כנס ה-ESMO)

מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-ESMO (European Society for Medical Oncology), עולה כי בנשים עם סרטן צוואר רחם מתקדם-מקומית ההמלצה לטיפול כימותרפי-קרינתי נותרת על-כנה, ואין מקום להציע תחילה טיפול כימותרפי בלבד ולאחריו ניתוח רדיקאלי.

המחקר כלל נשים עם קרצינומה של תאי קשקש בשלב IB2, IIA, או IIB במצב תפקודי של 0-1 לפי סיווג ECOG. הנשים סווגו לפי שלב המחלה וחולקו באקראי ביחס 1:1 לטיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי ולאחריו ניתוח (317 נשים) או טיפול כימותרפי-קרינתי (318 חולים).

טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי כלל Paclitaxel עם Carboplatin שניתנו כל שלושה שבועות לאורך שלושה מחזורי טיפול. בקבוצת הטיפול הכימותרפי-קרינתי, הנשים טופלו ב-Cisplatin פעם בשבוע למשך חמישה שבועו, בשילוב עם הקרנות חיצונית ומינון גבוה של ברכיתרפיה.

נשים שלא הגיבו לטיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי לאחר שניים-שלושה מחזורים חצו לטיפול כימותרפי-קרינתי ללא השלמת ניתוח.

החוקרים כותבים כי שתי קבוצות הטיפול היו מאוזנות היטב מבחינת שלב הגידול, גיל, רמת המוגלובין, מדד מסת גוף, מצב תפקודי ומעורבות קשריות לימפה אגניות. חציון גיל המשתתפות עמד על 49 שנים.

לאחר טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי, 71.8% מאלו שטופלו בכימותרפיה בלבד הופנו בהמשך לניתוח רדיקאלי; יתר הנשים חצו לקבוצת טיפול כימותרפי-קרינתי.

שיעורי ההישרדות ללא-מחלה לאחר חמש שנים בניתוח לפי כוונה לטפל עמדו על 69.3% בקרב נשים בקבוצת טיפול כימותרפי בלבד וניתוח לאחריו לעומת 76.7% בקרב נשים שחולקו לטיפול כימותרפי-קרינתי.

החוקרים חישבו כי בקרב נשים שטופלו בכימותרפיה ולאחריה קרינה, הסיכון להישנות או תמותה עקב ממאירות היה גרוע יותר משמעותית, בהשוואה לנשים שטופלו בכימותרפיה וקרינה (יחס סיכון של 1.38).

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה בנשים עם מחלה בשלב 2B בפרט תועדה תועלת משמעותית בהישרדות ללא-מחלה עם טיפול כימותרפי-קרינתי, בהשוואה לנשים שטופלו בכימותרפיה ולאחריה ניתוח. ההבדל הנ”ל היה אחראי לכלל היתרון שתועד בקבוצה זו החוקרים לא זיהו הבדלים בהישרדות הכוללת בין שתי קבוצות הטיפול.

למרות שטיפול כימותרפי-קרינתי לווה בשיעור גבוה יותר של אירועים חריגים לאחר 90 ימים, בהשוואה לטיפול כימותרפי וניתוח, לא תועדו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בשיעורי הרעילות לאחר שנתיים באזור הרקטום, השלפוחית, או באתרים אחרים. עם זאת, טיפול כימותרפי ולאחריו ניתוח לווה בירידה משמעותית בשיעורי הרעילות באזור הנרתיק לאחר שנתיים (12% לעומת 25.6%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול כימותרפי-קרינתי עדיין מהווה את הטיפול הסטדנרטי במקרים של סרטן מתקדם-מקומית בצוואר הרחם אך הם ממליצים להמתין לתוצאות מחקר EORTC בטרם זניחת רעיון טיפול כימותרפי ולאחריו ניתוח, מאחר ועדיין מדובר באפשרות חשובה במספר מצבים, כמו גם במדינות מתפתחות.

מתוך כנס ה-ESMO

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    טיפול באספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. מהנתונים עולה עוד כי הירידה הגדולה תועדה בסיכון למחלה גרורתית ואלו שנטלו את התרופה למשך לפחות חמש שנים. החוקרים אספו נתונים ממספר מאגרי מטופלים לזיהוי משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה שהתגוררו בנורבגיה בין […]

  • גיל מתקדם מלווה בסיכון מוגבר למלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    גיל מתקדם מלווה בסיכון מוגבר למלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    מתוצאות מחקר עוקבה ארצי מנורבגיה עולה כי גיל מתקדם ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות מלנומה פולשנית ראשונית נוספת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים מהימנים אודות הסיכון של חולים למלנומה פולשנית ראשונית נוספת לאורך הזמן. הם התבססו על נתונים ממאגר רישום הסרטן בנורבגיה והשלימו […]

  • דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment עולה כי בנשים שהקפידו על דפוס תזונה המעודד צמחונות סיכון מופחת להתפתחות סרטן שד. יתרה מזאת, דיאטה עתירה במזון מהצומח ודלה במזון מהחי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד, בפרט בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם נתונים סותרים ממחקרים להערכת הקשר בין דיאטה […]

  • היארעות מוגברת של הפרעות פסיכיאטריות בצעירים עם ממאירות (J Clin Oncol)

    היארעות מוגברת של הפרעות פסיכיאטריות בצעירים עם ממאירות (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש , מהן עולה היארעות מוגברת של הפרעות פסיכיאטריות במתבגרים ומבוגרים צעירים עם אבחנה של מחלה ממארת. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את שיעורי ההיארעות המצטברים של הפרעות פסיכיאטריות בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים עם אבחנה של ממאירות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ולאחאים ללא […]

  • זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה אך מובהקת סטטיסטית בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום ותמותה עקב המחלה הממארת, כאשר הסיכון גבוה במיוחד בקרב חולים שלא טופלו כנגד הזיהום החיידקי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הליקובקטר פילורי מהווה את הגורם הזיהומי הנפוץ בעולם לממאירות. כעת […]

  • טיפול ב-Doxorubicin כנגד מחלת הודג'קין מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    טיפול ב-Doxorubicin כנגד מחלת הודג'קין מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לסרטן שד בקרב מתבגרות ונשים מבוגרות עם היסטוריה של טיפול ב- Doxorubicin כנגד מחלת הודג’קין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים ששרדו מחלת הודג’קין עם היסטוריה של קרינה לבית החזה בגיל צעיר קיים סיכון מוגבר לסרטן שד. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה