אונקולוגיה

הנחיות ראשונות מטעם ASTRO בנושא סרטן באורופרינקס (Pract Radiat Oncol)

איגוד  ה-ASTRO פרסם הנחיות חדשות לטיפול בסרטן אורופרינקס. המומחים קבעו בתחילת תהליך ניסוח ההנחיות כי ההמלצות לא יכללו הבחנה בין גידולים חיוביים לנגיף HPV (Human Papillomavirus) וגידולים שליליים לנגיף זה, למרות שהפרוגנוזה טובה יותר משמעותית באלו עם מחלה שלילית לנגיף.

חברי הפאנל ביקשו לתת מענה למספר שאלות מרכזיות, כולל האם יש מקום לתוספת טיפול סיסטמי לטיפול קרינתי דפיניטיבי בטיפול בקרצינומה של תאי קשקש באורופרינקס. חברי הפאנל קבעו כי יש מקום לטיפול סיסטמי בנוסף לטיפול קרינתי דפיניטיבי בחולים הבאים:

·         מחלה בשלב IVA-B לאחר טיפול קרינתי דפיניטיבי. בחולים אלו, הפאנל ממליץ על טיפול לסירוגין ב-Cisplatin במינון-גבוה.

·         מחלה בשלב IVA-B לאחר טיפול קרינתי דפיניטיבי, שאינם כשירים רפואית ל-Cisplatin במינון גבוה. בחולים אלו, הפאנל ממליץ על טיפול ב-Cetuximab או משלב Carboplatin עם Fluorouracil.

·         אותה אוכלוסיית חולים עשויה להתאים לטיפול שבועי ב-Cisplatin, במידה והרופאים משלימים דיון עם החולים אודות הנתונים המוגבלים התומכים במשטר זה.

מנגד, אין מקום לטיפול סיסטמי נלווה לחולים עם מחלה בשלב I או II, המיועדים לטיפול קרינתי דפיניטיבי.

טיפול קרינתי לאחר ניתוח

לאחר ניתוח ראשוני, חברי הפאנל ממליצים כי בחולים שהשלימו טיפול כימותרפי-קרינתי בנוכחות שוליים חיוביים ו/או חדירה מחוץ לקפסולת הקשרית, עם אחד המשטרים הבאים:

·         טיפול לסירוגין במינון גבוה של Cisplatin. המלצה זו כוללת את כל החולים העונים על הקריטריונים הללו, ללא תלות בנוכחות זיהום בנגיף HPV או היקף הגידול.

·         טיפול שבועי ב-Cisplatin. ניתן לשלב טיפול זה עם קרינה לאחר-ניתוח בחולים שאינם מועמדים ל-Cisplatin במינון-גבוה. עם זאת, העדויות התומכות במשטר זה הן מוגבלות.

·         טיפול קרינתי בלבד. בחולים בסיכון גבוה לאחר ניתוח, שאינם סובלים טיפול כימותרפי-קרינתי מבוסס Cisplatin, יטופלו בקרינה בלבד. עם זאת, במידה ועדיין שוקלים טיפול סיסטמי נלווה, על רופאים לדון בסיכונים והתועלת הלא-ברורה של גישה סיסטמית שאינה מבוססת על Cisplatin.

חולים בסיכון בינוני

חברי הפאנל ממליצים כנגד שימוש רוטיני בטיפול סיסטמי נלווה ביחד עם קרינה לאחר-ניתוח בחולים עם גורמים פתולוגיים בסיכון בינוני, דוגמת חדירה לכלי דם, לימפה או עצבים, מחלה T3-T4 או מעורבות קשריות לימפה.

עם זאת, בחולים בסיכון משמעותי להישנות אזורית-מקומית על-בסיס הממצאים הפתולוגיים, על רופאים לשקול טיפול נלווה ב-Cisplatin, לאחר דיון אודות העדויות המוגבלות התומכות בפרוטוקול במצבים אלו.

מינון, חלוקת מנות ונפח

כאשר החולים אינם נדרשים לניתוח, הפאנל ממליץ כי על המינונים, חלוקת הטיפול הקרינתי ונפח הטיפול הבא לטיפול בקרצינומה של תאי קשקש של אורופרינקס:

·         בחולים עם מחלה בשלב III-IV המתאימים לטיפול סטנדרטי, טיפול קרינתי דפיניטיבי פעם ביום מומלץ במינון 70 Gy במהלך שבעה שבועות.

·         אזורים שליליים קלינית ורדיוגרפית בסיכון להתפשטות מיקרוסקופית יטופלו במינונים מקבילים לכ-50 Gy בפרקציות של 2 Gy או מינונים מעט גבוהים יותר.

·         חולים עם מחלה בשלב IVA-B המטופלים בקרינה דפיניטיבית, שאינם מקבלים טיפול סיסטמי נלווה, הם מועמדים למשטרי פרקציות אחרים, דוגמת Accelerated Radiotherapy או Hyperfractionated Radiotherapy, אם כי העדויות התומכות בעדיפות גישה אחת על אחרת הן מוגבלות.

·         כאשר משלבים טיפול סיסטמי, טיפול קרינתי סטנדרטי פעם ביום או Accelerated Fractionation עשויים לשמש בחולים המבינים את הסיכונים והתועלת של שתי הגישות.

·         חלוקה אחרת של מנות הקרינה עשויה לשמש בחולים עם מחללה T3, N0-1, לאחר טיפול קרינתי דפיניטיבי, שאינם מקבלים טיפול סיסטמי נלווה. ניתן לשקול טיפול זה גם בחולים עם T1-2, N1 או T2, N0, המטופלים בקרינה דפיניטיבית בלבד, שהם בסיכון גבוה להישנות אזורית-מקומית.

Pract Radiat Oncol. Published online April 17, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    נשים צעירות רבות עם אבחנה חדשה של סרטן שד חוששות בכל הנוגע להשפעה של הטיפולים כנגד הממאירות על הפוריות, כאשר אלו עשויים להשפיע על החלטות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-רקע עליה בשכיחות דחיית הריונות לשנות ה-30 וה-40 לחיים באוכלוסייה הכללית, סביר יותר כי נשים […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם מלנומה (CHEST)

    דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם מלנומה (CHEST)

    בקרב חולים עם מלנומה, דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר לפרוגנוזה ירודה בטווח הארוך בחולים עם אבחנה של מלנומה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת CHEST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דום נשימה חסימתי בשינה הינו גורם סיכון חדש לפרוגנוזה שלילית בטווח הארוך בחולים עם מלנומה עורית.  עם […]

  • גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    לאחר אבחנה ראשונה של מלנומה פולשנית ראשונית, גיל מבוגר ומגדר זכרי הינם גורמי סיכון אפשריים לאבחנה של מלנומה נוספת בשלב מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העלייה החדה בהיארעות מלנומה עורית, לצד מספרים גדולים יותר של מלנומות המאובחנות בשלבים מוקדמים יותר ושיפור בטיפול במלנומה […]

  • האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Oncology עולה קשר סיבתי בין אנדומטריוזיס ובין הסיכון למחלות ממאירות, עם עדויות המצביעות על סיכון מוגבר לסרטן שחלות, ממאירות עורית, ממאירות המטולוגית וסרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין אבחנה של אנדומטריוזיס ובין סוגים מסוימים של מחלות […]

  • מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תעסוקתית לאזבסט מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט, הן מסוג אדנוקרצינומה והן מסוג תאי קשקש. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות של הוושט, הכולל קרצינומה של תאי קשקש ואדנוקרצינומה, הינה מחלה ממארת עם פרוגנוזה גרועה ושיעורי תמותה […]

  • מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    למרות חשש מפני תביעות רשלנות רפואית של רופאים, חוקרים לא מצאו עליה בתביעות רשלנות רפואית מוצלחות על-רקע מעקב פעיל כגישת טיפול בחולים עם סרטן בדרגת סיכון נמוכה, כך מדווח במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network שוקלות מעקב פעיל כגישה יעילה לטיפול בסרטן […]

  • הערכה רפואית קדם-ניתוחית במרפאות בתר-ניתוחיות מפחית משך אשפוז לאחר ניתוח החלפת מפרק (J Bone Joint Surg)

    הערכה רפואית קדם-ניתוחית במרפאות בתר-ניתוחיות מפחית משך אשפוז לאחר ניתוח החלפת מפרק (J Bone Joint Surg)

    הערכה רפואית קדם-ניתוחית במרפאות בתר-ניתוחיות לוותה בקיצור משך השהות באשפוז לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק, בהשוואה לגישת טיפול סטנדרטי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Bone and Joint Surgery. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התוצאות בקרב חולים שעברו ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך או הברך והשלימו הערכה קדם-ניתוחית […]

  • מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Nutrition עולה כי אין קשר סיבתי בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין מרבית הממאירויות על-רקע השמנה, בנוסף לסרטן מעי גס ורקטום וסרטן שד. בנוסף, הממצאים מעידים כי מדד מסת הגוף עשוי להיות מתווך אפשרי של הקשר בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לסרטן מעי […]

  • האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    בהשוואה לטיפול כימותרפי, טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-אירועים טובים יותר ושיעורי תגובה מלאה גבוהים יותר, אם כי לא תועד שיפור בהישרדות הכוללת של חולים עם סרטן ריאות לא-נתיח מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם ביטוי PD-L1 קטן מ-1%, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. מנהל המזון והתרופות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה