עיניים

סימני מחלה מיקרווסקולארית ברשתית עשויים לנבא תפקוד קוגניטיבי (J Am Geriatr Soc)

סימני מחלה מיקרווסקולארית ברשתית עשויים להצביע על פתולוגיה מיקרווסקולארית במוח ולרמז לסיכון מוגבר לדמנציה וליקוי קוגנטיבי קל מוקדם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של סימני מחלה מיקרווסקולארית ברשתית והקשר בין סימנים אלו ובין התפקוד הקוגניטיבי. הם השלימו ניתוח חתך של ביקור מספר 5 (שנים 2011-2013) במחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities). מדגם המחקר כלל 2,624 משתתפים (גיל ממוצע של 76 שנים, 19% ממוצא אפריקאי-אמריקאי) עם נתונים אודות התפקוד הקוגניטיבי ובדיקת רשתית מלאה.

הערכת סימני מחלה ברשתית התבססה על צילום קרקעית עין. התפקוד הקוגניטיבי סווג לתפקוד תקין, ליקוי קוגניטיבי קל/דמנציה עם אבחנה עיקרית של מחלת אלצהיימר ללא מחלה צרברווסקולארית וליקוי קוגניטיבי קל/דמנציה עם אבחנה ראשונית או משנית של מחלה צרברווסקולארית.

החוקרים מדווחים כי ב-61% מהמשתתפים במחקר הייתה עדות לרטינופתיה קלה וב-2% הייתה עדות לרטינופתיה מתונה/חמורה. מבין אלו, ב-7% תועדו מיקרו-אניוריזמות, ב-6% זוהו דימומים ברשתית וב-8% זוהו סימני AV Nicking. עוד זוהתה שכיחות נמוכה של תפליטים רכים (1%) והיצרויות מוקדיות (1%).

במודל המתוקן, בחולים עם דימום ברשתית תועד סיכוי גבוה כפליים לליקוי קוגניטיבי קל/דמנציה מכל-סיבה וסיכוי גבוה פי 2.5 לליקוי קוגניטיבי קל/דמנציה עם מחלה צרברווסקולארית, בהשוואה לחולים ללא דימום ברשתית. בחולים עם סימני AV Nicking תועד סיכון גבוה פי 1.6 לליקוי קוגניטיבי קל/דמנציה עם מחלה צרברווסקולארית, בהשוואה לאלו ללא שינויים אלו.

לא זוהה קשר בין סימנים ברשתית ובין ליקוי קוגניטיבי קל/דמנציה ללא מחלה צרברווסקולארית.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם בדיקות הדמיה מתקדמות יותר עשויות לסייע בזיהוי סימנים עדינים יותר ברשתית ולזהות מטופלים בסיכון מוגבר לדמנציה.

J Am Geriatr Soc. 2019;67(6):1197-1203

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש תועלת לגישה פולשנית לטיפול בחולים שבריריים עם NSTEMI? (מתוך JAMA Netw Open)

    האם יש תועלת לגישה פולשנית לטיפול בחולים שבריריים עם NSTEMI? (מתוך JAMA Netw Open)

    בחולים שבריריים עם אבחנה של אוטם לבבי מסוג NSTEMI (או Non-ST-Elevation Myocardial Infarction) גישה פולשנית ראשונית עשויה להיות מלווה בנזק מוקדם עם תועלת מאוחרת ובסופו של דבר בעלת השפעה ניטרלית על הישרדות החולים לאחר שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר MOSCA-FRAIL נערך ב-13 בתי חולים בספרד וכלל […]

  • מבחן מאמץ לב-ריאה מסייע בהערכת ליקוי תפקודי בחולים עם עמילואידוזיס טרנסתירטין (JAMA Cardiol)

    מבחן מאמץ לב-ריאה מסייע בהערכת ליקוי תפקודי בחולים עם עמילואידוזיס טרנסתירטין (JAMA Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולה כי מבחן מאמץ לב-ריאה עשוי לסייע בהערכת הדפוסים הייחודיים של ליקוי תפקודי בחולים עם עמילואידוזיס טרנסתירטין ATTR (או Amyloidosis Transthyretin), מחלה רב-מערכתית, מסכנת-חיים, הנובעת משקיעת סיבי עמילואיד טרנסתירטין. מבחן מאמץ לב-ריאה הינו מדד הזהב להערכת מנגנונים בבסיס אי-סבילות למאמצים בחולי אי-ספיקת לב ומדדים ממבחן זה עשויים לשמש […]

  • שימוש במד סוכר רציף מלווה בסיכון מופחת לרטינופתיה בחולים עם סוכרת מסוג 1 (JAMA Netw Open)

    שימוש במד סוכר רציף מלווה בסיכון מופחת לרטינופתיה בחולים עם סוכרת מסוג 1 (JAMA Netw Open)

    השימוש במד סוכר רציף (Continuous Glucose Monitoring, או CGM) מלווה בסיכון מופחת לרטינופתיה סוכרתית ורטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית במבוגרים עם סוכרת מסוג 1, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הרשומות הרפואיות הממוחשבות של מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 אשר טופלו בין השנים 2013 ו-2021. הם […]

  • הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    בקרב אלו הצורכים אלכוהול בכמות רבה, הפחתת צריכת אלכוהול להיקף קל עד מתון מלווה בירידה של 23% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה ממחקר עוקבה גדול שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,011 מבוגרים ממאגר Korean National Health Insurance Service-Health Screening Database עם צריכת אלכוהול רבה בתחילת הדרך (90.39% […]

  • התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם […]

  • טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזי Lp(a) (או Lipoprotein (a)) מנבאים את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות במהלך טיפול בסטטינים. חשוב מכך, טיפול ב-Icosapent Ethyl (וסקפה) הפחית את הסיכון לסיבוכים אלו לאורך טווח רחב של רמות […]

  • טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פּרוקסיזמלית על-חדרית (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) כוללת בתוכה טָכיאריתְמיוֹת (Tachyarrhythmia ) שמקורן החשמלי הוא דרך צומת הפרוזדור והחדר (atrio-ventricular junction, ובקיצור AV junction) וטָכיאריתְמיוֹת שעוברות דרך צומת זה, עם קצב לב העולה על 100/דקה. תת-סוגים של הפרעת קצב זו כוללים AV Nodal Reentrant Tachycardia (ובקיצור AVNRT),AV Reentrant Tachycardia (AVRT) וטכיקרדיה עלייתית מוקדית (Focal Atrial Tachycardia). מאמר זה, מתוך ה-JAMA, מתעמק באפידמיולוגיה, בפתופיזיולוגיה, באבחון, ובאסטרטגיות טיפול.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה