אנשים עם סוכרת מצויים בסיכון גבוה יותר מאשר אנשים ללא סוכרת, ללקות ברטינופתיה סוכרתית  ולפתח רטינופתיה סוכרתית שגשוגית ובצקת מקולרית משמעותית אשר עלולים לפגוע באופן חמור בראייה. בגלל העלייה בתוחלת החיים של חולי סוכרת, ובגלל שמשך התחלואה בסוכרת הינו גורם סיכון חשוב להידרדרות של המחלה, יותר אנשים מאבדים ראייה כתוצאה מהסיבוכים בעיניים של סוכרת. בגלל סיבה זו יש חשיבות רבה לסמנים markers ביולוגיים אשר ינבאו, יקדימו או ילוו ביטויים מוקדמים של רטינופתיה סוכרתית בחולים שצפויים לחוות איבוד ראייה חמור, כדי להפחית סיכון זה. קוטר כלי הדם ברשתית ומאפיינים גאומטריים נוספים של כלי הדם של הרשתית, כמו מידת הפיתול שלהם, מידות המקטעים שלהם, זוויות ההתפצלויות, והיחס בין האורך לקוטר, הוצעו כמייצגים שינויים מיקרווסקולריים לפני התפתחות רטינופתיה סוכרתית ברורה. במספר מחקרים נמצא קשר בין מדדים אלה לבין סיבוכי סוכרת ברשתית או סיבוכים סיסטמיים הכוללים נפרופתיה סוכרתית ומחלה קרדיווסקולרית. לכן, יש חוקרים המציעים להשתמש במאפיינים אלה כסמנים ביולוגיים שעשויים להיות שימושיים לצורך בדיקות סקירה שיגלו את החולים בעלי הסיכון המוגבר להיארעות של רטינופתיה סוכרתית ולהתפתחות סיבוכים סיסטמיים של סוכרת, אולם המידע הקיים בנוגע לחשיבות המאפיינים הגאומטריים של כלי הדם של הרשתית לגבי ניבוי לסיכון לפתח סיבוכים של סוכרת הינו מוגבל. היות וטיפולים בשלבים מוקדמים של המחלה יעילים יותר חשוב לבדוק נושא זה.
במחקר הנוכחי נבדקו הקשרים בין המאפיינים הגאומטריים של כלי הדם של הרשתית לבין ההיארעות של רטינופתיה סוכרתית, ההידרדרות של רטינופתיה סוכרתית והשכיחות של רטינופתיה סוכרתית שגשוגית ובצקת מקולרית בקרב המשתתפים במחקר Wisconsin Epidemiologic Study of Diabetic Retinopathy (WESDR). נבדק גם אם למאפיינים הגאומטריים של כלי הדם של הרשתית יש ערך מנבא נוסף לסיכון להיארעות והידרדרות של רטינופתיה סוכרתית, כאשר הם מוספים למודל שכולל את גורמי הסיכון שידועים כבר, של המוגלובין HbA1c, ממוצע לחץ הדם העורקי, משך הסוכרת וחומרת הרטינופתיה הסוכרתית בבדיקה הראשונית.
החוקרים היו מארצות הברית, סינגפור וסין: ממחלקת העיניים והמחלקה לרפואת הציבור של אוניברסיטת ויסקונסין במדיסון, מהמחלקה לרפואה מעבדתית ופתולוגיה של אוניברסיטת מינסוטה במינסוטה, וממחלקות העיניים של בית הספר לרפואה על שם Duke בסינגפור ושל האוניברסיטה הסינית של הונג קונג. המחקר היה פרוספקטיבי וכלל 996 אנשים עם סוכרת סוג 1 ו- 1370 אנשים עם סוכרת סוג 2 שנבדקו בדיקה ראשונית ונמצאו מתאימים למעקב בתקופות של חמש שנים. סך הכול נאספו  3846 פרטי מידע על אנשים בקטעי זמן של מעקב שהיוו בסיס לבדיקה. רטינופתיה סוכרתית ובצקת מקולרית נבדקו באמצעות צילומים סטראוסקופיים של הפונדוס. המאפיינים הגאומטריים של כלי הדם של הרשתית נבדקו בהעתקים דיגיטליים של צילומי פונדוס בעזרת  Singapore I Vessel Assessment program. התוצא העיקרי היה היארעות של רטינופתיה סוכרתית או הידרדרות שלה והיארעות של רטינופתיה סוכרתית שגשוגית ובצקת מקולרית משמעותית מבחינה קלינית בעיניים הימניות.
התוצאות הראו היארעות של רטינופתיה סוכרתית בקרב 45 אחוזים, הידרדרות של רטינופתיה סוכרתית בקרב 32 אחוזים, רטינופתיה סוכרתית שגשוגית  בעשרה אחוזים ובצקת מקולרית משמעותית בחמישה אחוזים. לאחר ביצוע תיקון להמוגלובין HbA1c, למשך הסוכרת ולמדדים אחרים, נמצא שמידת הפיתול של עורקיקי הרשתית הייתה קשורה באופן משמעותי עם היארעות של רטינופתיה סוכרתית כלשהי. נמצא קשר משמעותי בין זווית ההתפצלות של ורידי הרשתית לבין הידרדרות רטינופתיה סוכרתית. נמצא קשר משמעותי בין מידת הפיתול של הורידים לבין היארעות של רטינותפיה שגשוגית. כן נמצא קשר בין זווית ההתפצלות של הורידים לבין השכיחות של בצקת מקולרית. לא נמצא קשר משמעותי בין מאפיינים גאומטריים אחרים של כלי הדם של הרשתית לבין תוצאות כלשהן של רטינופתיה סוכרתית. הכללת כל המאפיינים הגאומטריים של כלי הדם של הרשתית לא שיפרה את כוח הניבוי של המודלים הקיימים הכוללים את קוטר כלי הדם של הרשתית ואת חומרת הרטינופתיה הסוכרתית בעת הבדיקה הראשונית. 
מסקנת החוקרים היא שיש קשר בין המאפיינים הגאומטריים של ורידי הרשתית להידרדרות של רטינופתיה סוכרתית, אולם רוב המאפיינים שנמדדו מתמונות דיגיטליות של הפונדוס הוסיפו רק מעט למידת ההערכה של הסיכון להיארעות ולהידרדרות של רטינופתיה סוכרתית כאשר מתחשבים בגורמי סיכון אחרים.

Klein R, Lee KE, Danforth L, Tsai MY,   Gangnon RE, Meuer SE, Wong TY, Cheung CY,  Klein BEK
The Relationship of Retinal Vessel Geometric  Characteristics to the Incidence and Progression of Diabetic Retinopathy
Ophthalmology 2018;125:1784-1792