נאווסקולריזציה כורואידלית הינה סיבוך נדיר של קוצר ראייה שיכול לסכן ראייה.  חולים אצלם מתפתחת נאווסקולריזציה כורואידלית של קוצר ראייה עשויים להופיע עם הידרדרות חריפה של חדות הראיה המרכזית ואצלם עלולה להיגרם איבוד ראייה לאורך זמן אם לא יקבלו טיפול דחוף. קיימות תאוריות מרובות בנוגע לפתוגנזה של התפתחות נאווסקולריזציה כורואידלית של קוצר ראייה. המהלך הטיפוסי הינו פרוגרסיבי עם הארכה מתקדמת של העין בציר הקדמי-אחורי שגורמת למתח על הרשתית, לשברים בממברנת ברוקס ולהיווצרות כלי דם פתולוגיים בחלל התת-רשתית.

כיום אפשרויות הטיפול בנאווסקולריזציה כורואידלית בקוצר ראייה בארצות הברית כוללות הזרקות לזגוגית של בבציזומב, רניביזומב או אפליברספט, PDT  עם ורטפורפין ופוטוקואגולציה עם לייזר. הרניביזומב אושר בארצות הברית לטיפול בנאווסקולריזציה כורואידלית בקוצר ראייה בינואר 2017. בנוסף לכך ה- PDT  מאושר לטיפול בנאווסקולריזציה כורואידלית סבפובאלית. 

למרות שמחקרים מדווחים על היעילות של טיפולים אלה במצבים של נאווסקולריזציה כורואידלית בקוצר ראייה יש מעט נתונים ברמה לאומית על דרכי הטיפול המקובלות במצבים אלה והתוצאות שלהם בארצות הברית. במיוחד יש מידע מוגבל לגבי הטיפול שרופאי העיניים מציעים לחולים עם נאווסקולריזציה כורואידלית בקוצר ראייה. בנוסף לכך, לגבי חולים עם נאווסקולריזציה כורואידלית בקוצר ראייה המטופלים בזריקות לזגוגית של נוגדי גורמי גדילה וסקולריים, יש רק מידע מועט בנוגע לתכיפות ההזרקות ולתוצאות הטיפול מבחינת חדות הראייה. כדי למלא חסרים אלה במידע, בוצע המחקר הנוכחי תוך שימוש במידע שנאסף עבור ה- American Academy of Ophthalmologys IRIS (Intelligent Research in Sight) , שהינו מאגר המידע הקליני המלא הראשון בארצות הברית על מחלות עיניים, כדי לברר את צורות הטיפול ותוצאות הטיפול בנאווסקולריזציה כורואידלית בקוצר ראייה בארצות הברית. המטרות העיקריות של המחקר היו להעריך איזה טיפול התחלתי מציעים לחולים עם נאווסקולריזציה כורואידלית של קוצר ראייה ומהם התוצאות של הטיפול, להעריך את תכיפות מתן טיפול של נוגדי גורמי גדילה וסקולריים ולהעריך את המשמעויות של ההזרקות האלה ושל הביקורים במרפאות על המטופלים. המטרה המשנית הייתה להעריך פקטורים הקשורים לפרקטיקות טיפול אלה.

החוקרים היו מקליפורניה וממרילנד,  ממחלקת העיניים של UC Davis Medical Center בסקרמנטו, קליפורניה, מ- Genentech, In שבדרום סן פרנציסקו, מהאקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים, וממחלקת לאפידמיולוגיה וליישום קליני של ה- NIH בבתסדה שבמרילנד. המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל משתתפים בני 18 שנה או יותר שנבדקו במרפאות שמשתתפות ב- American Academy of Ophthalmologys IRIS . נבדקו הרישומים מתחילת ינואר 2012 ועד סוף דצמבר 2014 ונאספו הנתונים לגבי מקרים שטופלו בנאווסקולריזציה כורואידלית מקוצר ראייה שאובחנה לראשונה בחולים עם קוצר ראייה של 6 דיופטר או גבוה יותר. הטיפול ההתחלתי הוגדר כמתן תוך 365 ימים מהאבחנה של אחד מהטיפולים שלהן: מעקב ללא טיפול, הזרקה לזגוגית של נוגדי גורמי גדילה וסקולריים, PDT או פוטוקואגולציה עם לייזר. בוצעה הערכה של ההבדל בחדות הראייה ביום האבחנה וכעבור שנה ממועד האבחנה. בנוסף לכך בוצעה הערכה של תכיפות ההזרקות לזגוגית במהלך שנה. נמצאו 185 חולים שענו להגדרת המחקר. ב- 135 מהם המהווים 73 אחוזים, נמצאו הרישומים בנוגע לטיפול. האחרים סווגו כקבוצת המעקב. רוב רובם של הטיפולים, שהיוו 134 מתוך 135 החולים (99 אחוזים) טופלו בהזרקות של נוגדי גורמי גדילה וסקולריים לזגוגית. המקרה היחיד האחר שהיווה 0.7 אחוזים, טופל ב- PDT . בקרב המטופלים בנוגדי גורמי גדילה וסקולריים נמצא שיפור משמעותי בחדות הראייה כעבור שנה של טיפול , בעוד שאצל אלה שלא טופלו נמצאה הידרדרות משמעותית בחדות הראייה תוך שנה מהאבחנה. מספר ההזרקות הממוצע של נוגדי גורמי גדילה וסקולריים במהלך השנה הראשונה אחרי האבחנה היה 2.8.

מסקנות החוקרים היו שבארצות הברית טיפול בהזרקות של תרופות נוגדות גורמי גדילה וסקולריים הינו הטיפול השכיח ביותר שניתן למקרים של נאווסקולריזציה כורואידלית בקוצר ראייה, ואלה שטופלו חדות הראייה שלהם השתפרה. אולם, בין 2012 ל- 2014 רבע מהחולים לא קיבלו כל טיפול וחדות הראייה שלהם הידרדרה.

Willis J, Morse L, Vitale S, Parke II DW, Rich WL, Lum F, Cantrell RA

Treatment Patterns for Myopic Choroidal Neovascularization in the United States

Analysis of the IRIS Registry

Ophthalmology 2017;124:935-943