הטיפול באפיפורה עשוי להיות מאתגר עבור הקלינאי במיוחד כאשר מתברר שהבעיה איננה חסימה של הדקט הנזו-לקרימלי.  אם חושבים שהפונקטום הינו המקום הקריטי לתנגודת לניקוז הדמעות, לעיתים ביצוע פונקטופלסטיקה מגדיל את פתח הניקוז. פעמים רבות הפונקטופלסטיקה איננה יעילה ואף עלולה להרע את המצב על ידי פגיעה במערכת השאיבה של הדמעות של הפונקטום בגלל הצטלקות והתכווצות של הפצע הניתוחי. חוסר הידיעה בנוגע לתוצאה של פונקטופלסטיקה מבטאת את הבנה המועטה שיש לנו בנוגע לדינמיקה של הפונקטום ובנוגע לזיהוי מאפיינים קליניים אשר יכולים לנבא את התוצאה. הטווח הרחב של הגדלים והפתחים הפיזיולוגיים של הפונקטום, שמאפשרים ניקוז דמעות תקין מקשה על הגדרת מצבו של הפונקטום אם הוא תקין או לא. אי לכך יש מקום לחפש דרכים שיאפשרו לזהות את הפונקטומים הלא תקינים שפונקטופלסטיקה יכולה במקרה שלהם להיות לעזר.

OCT משמש לעיתים שכיחות לבדיקה של הרשתית וגם של הקרנית. לאחרונה השתמשו ב- OCT  כדי לצלם את הפונקטום כדי לקבוע מאפיינים של פונקטום תקין בנבדקים בריאים של סובלים מאפיפורה. הבדיקה לא מכאיבה ואיננה חודרנית. ה- OCT יכול לצלם עד לעומק של 1.6 מילימטר בעור, אך האופי השקוף למחצה של הלחמית מאפשר חדירה עמוקה יותר וצילום מפורט יותר של אזור הפונקטום. התמונות מופקות ממכשיר ה- OCT   במהירות והן מראות בפירוט רב את מרכיבי הרקמה. הוספת מערכת עדשות מותאמת מאפשרת חדירה רבה יותר לעומק הרקמה באמצאות שימוש באורך גל ארוך יותר. בחקר הנוכחי מדווח על התוצאות של בדיקות OCT עם מודול של מקטע קדמי וצילום עמוק בפרוטוקול שתוכנן עבור בדיקת הפונקטום של מערכת ניקוז הדמעות בנבדקים עם הצרות של הפונקטום אשר היו מיועדים לניתוח פונקטופלסטיקה בגלל אפיפורה. הממצאים בחולים שהשתפרו לאחר פונקטופלסטיקה הושוו עם אלה של החולים שלא השתפרו לאחר פונקטופלסטיקה ועם הממצאים במתנדבים בריאים. זאת במטרה לקבוע המלצות למדידות של הפונקטום במחקרים עתידיים.

המחקר בוצע על ידי חוקרים מאנגליה, ממרפאת דרכי הדמעות, וממרכז המחקר הביו-רפואי NIHR   של בית החולים לעיניים מורפילדס וממכון העיניים UCL  שבלונדון. מטרת המחקר הוגדרה כקביעת השימוש בצילום פונקטום מוצר באינפרה-אדום וב- OCT כדי לזהות מאפיינים של פונקטומים אשר פונקטופלסטיקה בהם תמנע אפיפורה. המחקר היה פרוספקטיבי והשוואתי והשתתפו בו 20 חולים שהמתינו לפונקטופלסטיקה, אשר דרגו את מידת האפיפורה ועברו צילום אינפרה-אדום ובדיקת OCT  של הפונקטומים, וכן 20 מתנדבים בריאים שימשו כקבוצת ביקורת. גם לאחר ביצוע פונקטופלסטיקה עברו החולים  צילום אינפרה-אדום ובדיקת OCT של הפונקטומים. התוצאות חולקו לשתי קבוצות בהתאם לשיפור באפיפורה לאחר הפונקטופלסטיקה, ואלה הושוו עם התוצאות בקבוצת הביקורת. התוצאים העיקריים היו מדידות הפונקטום בשתי צורות הצילום ומידת ההערכה של האפיפורה.

התוצאות הראו שמדידות מהתמונות האינפרה-אדומות היו באופן משמעותי קטנות יותר בחולים בהם היה שיפור באפיפורה לאחר פונקטופלסטיקה, בהשוואה לאלה שלא השתפרו, הן בפתח הפונקטום והן ברמה של המפתח המרבי של הפונקטום. בנוסף לכך, בחולים אלה שהשתפרו לאחר פונקטופלסטיקה, היה קוטר פתח הפונקטום קטן יותר בעומק של 100 מיקרומטר לפי תמונות ה- OCT  בהשוואה לבריאים. ממצאים כאלה לא נראו בחולים בהם לא היה שיפור באפיפורה לאחר פונקטופסטיקה. לא נמצא הבל משמעותי מבחינה סטטיסטית בקוטר הפונקטום של שלוש הקבוצות ברמת הכניסה לפונקטום או בעומק של 500 מיקרומטר. לחולים עם אפיפורה מניסקוס הדמעות בתוך הפונקטום היה גבוה יותר בהשוואה לבריאים ללא אפיפורה.

מסקנת החוקרים הייתה שצילום הפונקטום באינפרה-אדום וב- OCT  יכול לעזור בניבוי למי מהחולים תעזור פונקטופלסטיקה, כאשר לחולים עם פונקטומים צרים יותר (שלא לפי הבדיקה במנורת סדק) יש סיכוי רב יותר שפונקטופלסטיקה תעזור להם. התוצאות מראות שהקוטר הפנימי של הפונקטום ולא זה שבשטח הפנים, אשר נראה בבדיקה במנורת סדק, נמצא בתאמה עם התוצאות של הניתוח.  בנוסף לכך, נמצאה התאמה בין הממצאים ב- OCT של גובה מניסקוס הדמעות בתוך הפונקטום ומידת האפיפורה.

Timlin HM, Keane PA, Rose GE, Ezra DG

The Application of Infrared Imaging and Optical Coherence Tomography of the

Lacrimal Punctum in Patients Undergoing Punctoplasty for Epiphora

Ophthalmology 2017;124:910-917