עיניים

תוצאות מעקב של 13 שנה אחר דימומים בדיסקה באנשים עם יתר לחץ תוך עייני / פרופ’ מרדכי רוזנר

עין AMD

דימומים בדיסקה עשויים להופיע במצבי מחלה שונים, כמו הפרדות זגוגית אחורית, נאורופתיה של עצב הראייה, מחלה וסקולרית של הרשתית וגלאוקומה. הוכח שהופעת דימום בדיסקה יכול לנבא התפתחות נזק גלאוקומטוטי בחולי גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית ובאנשים עם יתר לחץ תוך עייני. לאחרונה הראו שדימום בדיסקה מקדים הדקקות של שכבת סיבי העצב ברשתית בחולי גלאוקומה על פי בדיקות OCT . יש גם עדות לכך ששינויים מבניים ותפקודיים בחולי גלאוקומה מתפתחים לאחר הופעת דימום בדיסקה. ברור שדימומים בדיסקה הינם גורם מנבא של הדרדרות בחולי גלאוקומה אך מעט יותר מחקרים בדקו אם דימום בדיסקה מהווה גורם סיכון להתפתחות גלאוקומה בחולים עם יתר לחץ תוך עייני. בדיווח ביניים של מחקר Ocular Hypertension Treatment Study (OHTS) , לאחר מעקב של 8 שנים בממוצע, צוין שממצא של דימום בדיסקה מגדיל את הסיכון של התפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית. מחקר ה- European Glaucoma Prevention Study אישר שדימום בדיסקה מהווב גורם סיכון בלתי תלוי להתפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית. כיון שיכול להיות עיכוב בין הופעת דימום בדיסקה לבין התפתחות שינויים בשדה הראייה או בעצב הראייה, ייתכן שעוד אנשים יפתחו גלאוקומה כעבור שנים רבות יותר לאחר הממצא של דימום בדיסקה. לכך נועד המחקר הנוכחי שבדק את תוצאות מעקב מדיאני של 13 שנה לאחר ממצא של דימום בדיסקה. המחקר מדווח על שיעור ההיארעות המצטבר של דימום בדיסקה לפני ואחרי התפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית, קובע את המשמעות הפרוגנוסטית של דימום בדיסקה להתפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית ומזהה גורמים מנבאים לדימום בדיסקה, כולל התפתחות גלאוקומה ראשונה פתוחת זווית.

החוקרים היו מארצות הברית, ממחלקת העיניים של אוניברסיטת צפון קרולינה בצפון קרולינה, מחלקת העיניים ומדעי הראייה של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס במיסורי ומ- Bascom Palmer Eye Institute של אוניברסיטת מיאמי בפלורידה. המחקר היה פרוספקטיבי. דימומים בדיסקות נבדקו בעזרת צילומים סטראוסקופיים של הדיסקות שבוצעו מדי שנה ב- 3236 עיניים של 1618 משתתפים במחקר Ocular Hypertension Treatment Study (OHTS) . חושבו ההיארעות של דימום בדיסקה לפני ואחרי התפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית באמצעות מודל רגרסיה של סיכונים פרופורציונליים.

לאחר מעקב מדיאני של 13 שנים נמצא דימום בדיסקה אחד או יותר בקרב 179 עיניים של 169 משתתפים. שיעור ההיארעות היה 0.5 אחוזים לשנה במשך 13 שנים בממוצע, לפני התפתחות גלאוקומה, ו- 1.2 אחוזים לשנה במשך 6 שנים בממוצע לאחר התפתחות גלאוקומה. ההיארעות המצטברת של התפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית בעיניים עם דימום בדיסקה הייתה 25.6 אחוזים בהשוואה ל- 12.9 אחוזים בעיניים ללא דימום בדיסקה. הופעת דימום בדיסקה הגדילה את הסיכון להתפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית פי 2.6 והדבר היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. נמצא שגיל מבוגר יותר, קרנית מרכזית דקה יותר, קעור ורטיקלי גדול יותר, לחץ תוך עייני גבוה יותר ועור שחור מהווים גורמי סיכון להופעת דימום בדיסקה.

מסקנת החוקרים היא שדימום בדיסקה מהווה גורם סיכון להתפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית באנשים עם יתר לחץ תוך עייני ושגורמי הסיכון להופעת דימום בדיסקה דומים מאד לגורמי הסיכון להתפתחות גלאוקומה באנשים עם יתר לחץ תוך עייני.

Budenz DL, Huecker JB, Gedde SJ, Gordon M, Kass M, for The Ocular Hypertension Treatment Study Group

Thirteen-Year Follow-up of Optic Disc Hemorrhages in the Ocular Hypertension

Treatment Study

Am J Ophthalmol 2017;174:126133

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה