רפואת ריאות

פרופ’ אוליבייה סיטבון בהרצאתו בישראל: Treat-to-target strategy and combination therapy for PAH

פרופ’ אוליבייה סיטבון, מומחה בינ”ל בנושא יתר לחץ דם ריאתי, מהמרכז הרפואי Bicêtre   שבפאריז, שהוזמן לישראל ע”י ניאופרם ישראל  לסבב הרצאות  בדצמבר  2012, פתח את הרצאתו,  שנערכה במרכז הרפואי בילינסון, בסקירה על המגמות וההתקדמות בתחום הטיפול ביתר לחץ דם ריאתי (PAH ). לפני 20 שנה, היו בידי הרופאים תרופה אחת או פרוצדורה בודדת של השתלת ריאה ואילו היום יש מגוון רחב של טיפולים, הכולל שבע תרופות. בנוסף, הטיפול פחות מורכב.  

פרופ’ סיטבון הציג נתונים מהספרות המדעית, שהראו ששיעור ההישרדות, שנה לאחר האבחון והטיפול, עומד על 91% ואחרי שלוש שנים על 58%. 

לדעתו של פרופ’ סיטבון, הגורמים העיקריים לשיפור בתוצאות הטיפול הינם: אבחנה וטיפול מוקדמים יותר,  כמו גם אימוץ אסטרטגיה של טיפול מכוון מטרה, תוך שימוש בשילובים תרופתיים בשלב מוקדם.

הגדרת מטרת הטיפול, לפי גישתו של פרופ’ סיטבון, הינה השגת תפקוד ותוחלת חיים נורמליים או קרובים לנורמליים. כדי להשיג מטרות טיפול אלו דרושה התערבות מוקדמת עם טיפול משולב, אחרת לא ניתן יהיה להשיג את מטרות הטיפול.

גישה זו מקבלת דירוג של 1C בהמלצות האירופאיות, כאשר 1 מעיד על חוות דעת חיובית של המומחים בתחום,  C –  מעיד שחסרות עדויות מחקריות טובות לאפקטיביות של גישה זו.

יישום הגישה הוצג גם באמצעות האלגוריתם הטיפולי, המגדיר כיעדים: מרחק הליכה במשך 6 דקות (MWD 6) ותפקוד ריאות. באלגוריתם נבחנת יעילותו של  כל קו טיפול כבסיס להחלטה האם לדבוק בטיפול הנוכחי או להתקדם לשלב הטיפול הבא, עד להשגת מטרת הטיפול.

באלגוריתם מודגם טיפול קו ראשון עם נוגד ERA כדוגמת בוסנטן, ובהמשך קווי טיפול נוספים: סילדנפיל, לאחריו אילופרוסט באינהלציה, בהמשך אילופרוסט במתן תוך ורידי, ולבסוף כקו אחרון – השתלת ריאה.

כמו כן,  פרופ’ סיטבון הראה כי גישה זו של הוספת סילדנפיל לבוסנטן הוכחה כמשפרת הישרדות במחקר קליני, בהשוואה לגישה טיפולית קודמת.

בהמשך הציג פרופ’ סיטבון את הגורמים הפרוגנוסטיים (דמוגרפיים, קליניים, תפקוד במאמץ ועוד)  שיש לקחת בחשבון, הן בתחילת הטיפול והן בהמשך לצרכי מעקב.

על בסיס הערכת הגורמים הפרוגנוסטיים הציג פרופ’ סיטבון סכמה להערכת הצלחת הטיפול, תוך שימוש בקריטריונים תפקודיים שונים (מצב יציב ומספק, יציב אך לא מספק, לא יציב ולא מספק).

התהליך שמציע פרופ’ סיטבון הוא:

  • לקבוע יעדי טיפול בהתאם למאפייני המטופל

  • להגדיר מצב המטופל הנוכחי (מצב יציב ומספק, יציב אך לא מספק, לא יציב ולא מספק).

  • קביעת הטיפול בהתאם (ללא שינוי במצב מספק, חיזוק הטיפול במצבים האחרים)
  • בכל מקרה יש לבצע התאמת טיפול אישית, תוך לקיחה בחשבון של גורמים שונים (משקל, מחלות רקע ועוד) ולהמשיך עם ניטור ומעקב רציפים תוך ביצוע הערכות מצב ותפקוד מידי תקופה.

    למעקב חשיבות קלינית רבה כפי שגם נמצא במחקר שפורסם לאחרונה.

    כמו כן, הציג פרופ’ סיטבון הצעות חדשות ליעדי טיפול, שיידונו במפגש צוות המשימה הבינ”ל, שיתקיים בפברואר 2013  וכן הציג את השילובים התרופתיים השונים האפשריים והמומלצים.

    לסיום הדגים פרופ’ סיטבון שימוש בגישה זו באמצעות הצגת מקרה קליני שבו הראה מהלך טיפול משולב במטופלת עם PAH לאחר אי הגעה ליעד מספק בטיפול ראשוני (התחלה עם בוסנטן, הוספה של סילדנפיל ובהמשך גם אפופרוסטינול).

    פרופ’ סיטבון דן באפשרות של התחלת טיפול בחולים הקשים יותר באמצעות טיפול משולב (Upfront ). כרגע המידע הקליני אינו מספק ואינו מאפשר הצגת מובהקות, אך המגמה נראית חיובית.

    במרכז הרפואי Bicêtre בו עובד פרופ’ סיטבון, הצטברו נתונים לפיהם שילוב בוסנטן עם אפופרוסטינול היה אפקטיבי יותר מאפופרוסטינול לבד.

    פרופ’ סיטבון הציג מחקר נוסף שבו החלו בטיפול משולב משולש (בוסנטן +אפופרוסטינול + סילדנפיל) בחולים קשים. במחקר הודגם שיפור דרמטי תוך כארבעה חודשי טיפול בלבד בכל הפרמטרים שנבדקו, כולל רמת יתר לחץ הדם הריאתי.

    מחקר קליני חדש, שעדיין לא הסתיים, בוחן גישות אסטרטגיות משולבות. תוצאות צפויות עד 2015.

    לסיכום: פרופ’ סיטבון מציין ש-PAH היא עדיין מחלה מסכנת חיים ומדגיש שלאבחון מוקדם ולטיפול משולב, אחרי הגדרת יעדים מותאמים לכל חולה, יש משמעות רבה בהצלחת הטיפול.

    להרצאה המלאה נא הקליקו כאן

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • סוכרת מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי (מתוך הכנס השנתי מטעם CHEST)

      סוכרת מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי (מתוך הכנס השנתי מטעם CHEST)

      מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם CHEST עולה כי אבחנה של סוכרת מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה ראשונה מסוגה במטרה לבחון את הקשר בין אבחנה של סוכרת ובין הסיכון לתמותה בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי. הם ערכו חיפוש במאגרי PubMed ו-Embase והתמקדו בשבעה […]

    • פעילות גופנית סדירה לאחר אבחנה של COPD עשויה להפחית את הסיכון לסיבוכים ותמותה (Chest)

      פעילות גופנית סדירה לאחר אבחנה של COPD עשויה להפחית את הסיכון לסיבוכים ותמותה (Chest)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Chest  עולה כי התחלת פעילות גופנית בעצימות בינונית-עד-מאומצת עשויה להפחית את הסיכון לתמותה והתלקחויות חמורות בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית בעצימות בינונית-עד-מאומצת בחולים עם COPD עשויה להשפיע על הבריאות הכללית, כולל הקלה בתסמינים ושיפור איכות החיים. […]

    • ממצאים הדמייתיים עשויים לסייע באבחנה מוקדמת של יתר לחץ דם ריאתי תרומבואמבולי (Chest)

      ממצאים הדמייתיים עשויים לסייע באבחנה מוקדמת של יתר לחץ דם ריאתי תרומבואמבולי (Chest)

      במאמר שפורסם בכתב העת Chest מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי סימנים מוגדרים בבדיקת CT לאחר אבחנה של תסחיף ריאתי חד עשויים לסייע בקביעת אבחנה מוקדמת של יתר לחץ דם ריאתי תרומבואמבולי (Chronic Thromboembolic Pulmonary Hypertension). ברקע למחקר מסבירים הכותבים כי יתר לחץ דם ריאתי תרומבואמבולי הינו סיבוך של תסחיף ריאתי. עם […]

    • אי ספיקת לב ימנית (NEJM, CME)

      אי ספיקת לב ימנית (NEJM, CME)

      בשנת 1943, במאמץ להבין טוב יותר את תפקידו של החדר הימני של הלב בבריאות ובחולי, אייזק סטאר ועמיתיו ביצעו סדרה של ניסויים בבעלי חיים, במהלכם פגעו קשות בחדר הימני. כאשר הם הבחינו בעלייה מזערית בלבד בגודש ורידי פריפריאלי, הם הגיעו למסקנה כי “חולשה של הצד הימני של הלב היא נושא פחות חשוב” בדינמיקה של אי […]

    • אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (JAMA, CME)

      אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (JAMA, CME)

      בארה”ב מוערך כי יותר מ-6 מיליון בני אדם סובלים מאי ספיקת לב, כשמצב זה מהווה את הגורם השני בשכיחותו לאשפוז בקרב מבוגרים. אי ספיקת לב ניתנת לסיווג לתתי-קבוצות לפי מקטע הפליטה של חדר שמאל, ה-Ejection fraction, בזמן האבחון. אי ספיקת לב עם מקטע פליטה מופחת מוגדרת על ידי מקטע פליטה של 40% או פחות, אי […]

    • שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקוד מיני בנשים וגברים עם יתר לחץ דם ריאתי (Clin Res Cardiol)

      שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקוד מיני בנשים וגברים עם יתר לחץ דם ריאתי (Clin Res Cardiol)

      במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Research in Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעות בתפקוד מיני בקרב גברים ונשים עם יתר לחץ דם ריאתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הבריאות המינית מהווה מרכיב חשוב באיכות החיים הבריאותית. מטרתם כעת הייתה לבחון את התפקוד המיני בגברים ונשים עם יתר לחץ […]

    • בדיקה ביתית לדום נשימה בשינה לאבחון דום נשימה חסימתי בשינה (CME ,JAMA)

      בדיקה ביתית לדום נשימה בשינה לאבחון דום נשימה חסימתי בשינה (CME ,JAMA)

      מטופלת בת 50 עם יתר לחץ דם ואפילפסיה דיווחה על נחירות חזקות שהחלו סמוך לעלייה במשקל של 22.7 ק”ג בשנתיים האחרונות. היא תיארה התעוררויות פתאומיות מדי פעם עם תחושה של קוצר נשימה, אך לא דיווחה על דום נשימה. היא סובלת מעייפות אך ללא כאבי ראש או ישנוניות מוגזמת בשעות היום. לחץ הדם שלה היה 182/97 […]

    • חולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית בסיכון מוגבר לתמותה שנה לאחר ניתוח אלקטיבי (Can Med Assoc J)

      חולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית בסיכון מוגבר לתמותה שנה לאחר ניתוח אלקטיבי (Can Med Assoc J)

      בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD) סיכון מוגבר לתמותה בתוך שנה מניתוח אלקטיבי והוצאות טיפול רפואי גבוהות יותר, בהשוואה לחולים דומים ללא מחלת ריאות חסימתית כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Canadian Medical Association Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי COPD הינה מחלה נפוצה בקרב חולים […]

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה