שימוש גובר בבדיקות הדמיה הביא להגדלת החשיפה של האוכלוסייה לקרינה מייננת ועימה עלה הסיכון ללקות במחלות ממאירות (קרינה) ובמחלות כליה (חומרי הניגוד). שימוש מושכל בהדמיה בהתאם לשיקולים קליניים יכול לצמצם חשיפה זו.

בארה”ב בוצעו במהלך שנת 2006 380 מיליון בדיקות הדמיה, כולל 67 מיליון בדיקות CT ו 18 מיליון בדיקות מיפוי. לצורך השואה בדיקות המיפוי היוו מחצית מבדיקות המיפוי בכל העולם בעוד אוכלוסיית ארה”ב מונה 4.6% מסך האוכלוסייה בעולם.

יחידות קרינה ותחומים אסורים: כמות הקרינה הקטלנית ללא טיפול תוך 60 ימים ל 50% מהאוכלוסייה הנחשפת מוערכת ב 3500-4000 mSv . כמות קרינת הרקע הקיימת באופן טבעי מגיעה ל 2.4 mSv לשנה לבן אדם. כמות הקרינה המותרת בחשיפה מקצועית בארה”ב היא 50 mSv למבוגר לשנה. עובדים בהריון מוגבלים ל 5 mSv בשנה.

מעניין לציין כי הבדלים עד פי 13 נמצאו בין כמות הקרינה המינימלית למקסימלית באותו פרוטוקול בדיקה באותו מוסד רפואי. עובדה זו מדגישה את ההערכה השגויה, בד”כ כלפי מטה, בכמות הקרינה לה נחשף הנבדק.  

סיכון ללקות בממאירות: במאמר מ 2009 הוערך כי 2% ממקרי הממאירות בעתיד ינבעו מחשיפה לקרינה בבדיקות CT .

סיכון ללקות במחלות כלייה: Nephrogenic systemic sclerosis   מאופיינת בשינויים דמויי סקלרודמה בעור, איברים פנימיים, עיניים וכלי דם. שנויים אלו נובעים מחשיפה לחומרי ניגוד כגדוליניום. הסיכון ללקות במחלה זו עולה במקרי אי ספיקת כליה חריפה, גיל תחת שנה, אי ספיקת כליה כרונית דרגה 4 או 5, סינדרום הפטורינאלי ובתקופה הפריאופרטיבית בהשתלת כבד.

(הערת העורך: בהמשך המאמר מודגשות הבדיקות המומלצות עבור בירורים מערכות שונות. נתרכז במערכת השלד)

הדמיית עמ”ש מותני: במקרי כאב גב תחתון בלתי ספציפיים יש להימנע משימוש בהדמייה אלא אם קיימים “דגלים אדומים”. אם מבצעים צילומי עמ”ש מותני, צילומים אלכסוניים אינם מומלצים. אלו תורמים מעט לאבחנה וכמות חשיפה לקרינה היא יותר מכפולה.

במטופלים המתלוננים על כאבי גב מעל 6 שבועות, יש לשקול ביצוע MRI בחשד לממאירות בעמ”ש, זיהום, שבר, סינדרום קאודה אקווינה, אוסטיאופורוזיס, דיכוי חיסוני, אנקילוזינג ספונדיליטיס או מחלות דלקתיות אחרות וכן במטופלים שעברו ניתוח גב בעברם. אין לבצע MRI במקרי כאב גב תחתון בלתי ספציפי. אחת הסיבות להימנע מביצוע MRI היא האחוז הגבוה של ממצאים לא תקינים ב MRI עמ”ש מותני במטופלים ללא תלונות. (בעבודה שפורסמה ב N Engl J of Med ב 1994, נמצא כי ב 64% מהנבדקים ללא כאבי גב ליקוי, בדיסק בין חולייתי ב MRI , וב 38%  מהם ליקוי במספר דיסקים) יוצא הדופן העיקרי הוא המטופל הסובל מכאב גב בלתי ספציפי עז, כאשר טיפול שמרני נכשל ומתוכנן טיפול כירורגי לאיחוי חוליות.

בדיקת PET SCAN מומלצת בחשד לספונדילוליזיס.

סריקת כל הגוף Whole body scanning נהוגה לאיתור מצבים ומחלות פרה קליניים. ברוב המקרים (כ 80% במבוגרים) יהיה לפחות ממצא לא נורמלי אחד בסריקה, (בממוצע 3 ממצאים במטופל אחד). הרוב המוחלט של ממצאים אלו שפיר ולמרות זאת כשליש מהמטופלים נשלחים לבדיקות הדמייה נוספות. קיימת הסכמה בארגונים רפואיים שונים כי בדיקה זו מיותרת. 

CrownoverBR. Bepko JL. Apprpriate and safe use of diagnostic imagig. Am Fam Physician. 2013;87(7)494-501

הערות העורך

מצורפת טבלה המבוססת על המאמר הנ”ל ומסכמת כמות קרינה ממוצעת לה נחשף הנבדק בבדיקות הדמיה שונות ולכמה צילומי חזה היא שקולה. הלקח והמסר ברורים: בדיקות הדמיה אינן חלק אינטגרלי מעיבוד נתוני המטופל בדרך לאבחנה ובשיקולי מתן הטיפול. האבחנה מבוססת על אנמנזה ובדיקה פיזיקלית. הדמיה אינה הכרחית בכל מקרה.

תופעות הלוואי מקרינה מצטברת עלולים להיות חמורים בהרבה מהתועלת באישוש אבחנה או בשלילת אבחנה אחרת. יש לנקוט זהירות יתר לפני שליחה לצילומים בכלל ולבדיקות CT  בפרט. שימו לב גם לסיכון הטמון בשימוש בחומרי ניגוד בבדיקות MRI

טבלה זו מתנוססת בחדרי הרופאים במרפאה אותה אני מנהל. והיה והמטופל מתעקש על ביצוע CT בטיעון כי “אני רוצה לדעת מה יש לי” או “עורך הדין שלי אמר לי לעשות CT ” שאלה הפשוטה כגון “האם ברור לך כי לבצע CT עמ”ש מותני שקול לביצוע מעל 1000 צילומי חזה”, בדרך כלל מחזירה את הדיון לפסים ענייניים.