נפרולוגיה

רמת טיפול רפואי מתחת לסף המקובל נפוצה גם במחקרים בעלי פרופיל גבוה (J Am Coll Cardiol)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי גם במסגרת תנאים מבוקרים של מחקרי רה-וסקולריזציה עדכניים, ההיענות לטיפול תרופתי בהתאם להנחיות אינה אופטימאלית, בפרט בחולים המיועדים לניתוח מעקפים.

מטרת המחקר הייתה להעריך את ההיענות לטיפול תרופתי בהתאם להנחיות במחקרים קליניים ואת ההשפעה האפשרית על השוואת התערבות כלילית מילעורית וניתוח מעקפים.

מטה-אנליזה של נתונים ממחקרי SYNTAX, FREEDOM, PRECOMBAT, BEST ו-EXCEL מצאה כי ההיענות הכוללת לטיפול בנוגדי-טסיות, חסמי ביתא וסטטינים עמדה על 67% בלבד לאחר שנה אחת וירדה ל-53% לאחר חמש שנים. כאשר הוסיפו למשטר הטיפול המרכזי מעכבי ACE או ARB, שיעורי ההיענות היו אף נמוכים יותר ועמדו על 40% ו-39%, בהתאמה.

ההיענות למשטר הטיפול המרכזי הייתה נמוכה יותר בכל נקודות הזמן בחולים שהשלימו ניתוח מעקפים, בהשוואה להתערבות כלילית מילעורית, דבר העשוי להשפיע על השוואת תוצאים קליניים בין שתי הגישות.

מטה-רגרסיה של הנתונים הציעה קשר בין שיעור נמוך יותר של משלב טיפול שכלל נוגד-טסיות עם חסמי ביתא סטטינים ובין סיבוכים קליניים לאחר חמש שנים בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית לעומת ניתוח מעקפים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי גם במחקרים קליניים רבים, ההיענות לטיפול תרופתי בהתאם להנחיות אינה אופטימאלית ונמוכה יותר משמעותית לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, בהשוואה למצב לאחר התערבות כלילית מילעורית. ממצאים אלו עשויים להשפיע על השוואת תוצאי סיום קליניים בין קבוצות מחקר אלו.

J Am Coll Cardiol 2018;71:591-602

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה