מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine עולה כי בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים, טיפול בנוגדי-קרישה פומיים בעלי פעילות ישירה (Direct Oral Anti-Coagulants, או DOAC) מלווה בסיכון מופחת לשברים, בהשוואה לטיפול בקומדין. הבדלים אלו היו בולטים יותר בקרב חולים עם אבחנה ידועה של אוסטיאופורוזיס.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון לשברים בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם, תוך השוואת הסיכון עם טיפול ב-DOAC לעומת קומדין. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר MarketScan לזיהוי חולים שקיבלו טיפול נוגד-קרישה בין 2010 ועד 2015. התוצאים העיקריים כללו היארעות שברי ירך, שבר הדורש אשפוז ואת כל השברים הקליניים.
מדגם המחקר כלל 167,275 משתתפים עם פרפור פרוזדורים (38% נשים, גיל ממוצע של 68.9 שנים). במהלך מעקב ממוצע של 16.9 חודשים תועדו 817 שברי ירך, 2,013 אשפוזים בשל שבר, 7,294 שברים קליניים.
מניתוח סטטיסטי עלה כי בהשוואה למטופלים חדשים בקומדין, בקרב מטופלים חדשים ב-DOAC תועדה מגמת סיכון נמוך יותר לשברים שדרשו אשפוז (יחס סיכון של 0.87; רווח בר-סמך 95% של 0.79-0.96) ושברים קליניים (יחס סיכון של 0.93, רווח בר-סמך 95% של 0.88-0.98), בעוד שהקשר עם שברי ירך (יחס סיכון של 0.91, רווח בר-סמך 95% של 0.78-1.07) לא היה מובהק סטטיסטית.
בהשוואת תכשירים פרטניים ממשפחת DOAC אל מול קומדין, הממצאים היו בולטים במיוחד עם Apixaban (אליקוויס) עם יחס סיכון לשברי ירך של 0.67 (רווח בר-סמך 95% של 0.45-0.98), יחס סיכון לשברים שדרשו אשפוז של 0.60 (רווח בר-סמך 95% של 0.75-0.98) ויחס סיכון לכל השברים הקליניים של 0.86 (רווח בר-סמך 95% של 0.75-0.98).
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי היתרון של טיפול ב-DOAC היה בולט יותר בחולים עם פרפור פרוזדורים ואבחנה של אוסטיאופורוזיס, בהשוואה לחולים ללא אבחנה של אוסטיאופורוזיס.
לאור ההשלכות השליליות האפשריות של קומדין על בריאות העצם, ממצאים אלו תומכים בנקיטת משנה זהירות במתן הטיפול לחולים עם פרפור פרוזדורים בסיכון גבוה לשברים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!