משפחה

האם לחשיפה לפלואוריד השפעה על התפקוד הקוגניטיבי? (מתוך הודעת ה-NTP)

עשרות שנים לאחר תוספת פלואוריד למי השתייה בחלק מהאזורים בארצות הברית, עדיין קיימת מחלוקת אודות ההשפעות הבריאותיות המזיקות של העשרת פלואוריד. כעת, במסמך מטעם ה-National Toxicology Program עולה כי פלואוריד עשוי להביא לעליה בסיכון להפרעות בהתפתחות קוגניטיבית בבני אדם.

החוקרים מסבירים כי כ-67% מאוכלוסיית ארצות הברית נחשפת למי שתייה מעושרים בפלואוריד וכי פלואוריד הינו מרכיב נפוץ במוצרים לשיניים, דוגמת משחות שיניים ומי פה. פלואוריד מצוי גם באופן טבעי במי שתייה וכן במזונות ובמשקאות.

למרות שמחקרים מצאו כי פלואוריד עשוי למנוע עששת, וכי העשרת מי השתייה זכתה לתמיכת ארגון הבריאות העולמי בה-CDC (Centers for Disease Control and Prevention), חלק מהקבוצות עדיין חוששות מפני ההשפעות המזיקות האפשריות של פלואוריד.

מחקרים קודמים רמזו כי ייתכנו השפעות נוירו-התפתחותיות וקוגניטיביות על-רקע חשיפה מוגזמת לפלואוריד. לדוגמא, מאמר משנת 2006 מטעם ה-National Research Council הצביע על קשר בין צריכת רמות גבוהות של פלואוריד הקיים באופן טבעי במי שתייה ובין השפעות נוירולוגיות בבני אדם.

בשנת 2016, ה-NTP השלימו סקירה שיטתית של מחקרים בחיות להערכת השפעות אפשריות של חשיפה לפלואוריד על למידה וזיכרון. התוצאות הצביעו על עדויות בדרגה נמוכה-עד-בינונית לפיהן חשיפה זו נקשרה עם הפרעות זיכרון ולמידה. במהלך השנתיים האחרונות, מספר מחקרים הציעו קשר בין צריכת פלואוריד ובין השפעות נוירולוגיות שליליות בילדים.

המסקנה כעת של מומחי ה-NTP מבוססת על דפוס עקבי של ממצאים ממחקרים באוכלוסיות שונות של בני אדם, אשר הצביעו על קשר בין חשיפה רבה יותר לפלואוריד ובין ירידה במדדי אינטליגנציה או ליקויים קוגניטיביים אחרים בילדים.

עם זאת, הממצאים העקביים תועדו רק עם חשיפה לרמות גבוהות של פלואוריד (מעל 1.5 pap במי שתייה). ממצאים ממחקרים שבחנו חשיפה בהיקף קטן יותר הדגימו ממצאים לא-עקביים בכל הנוגע להשפעות על ההתפתחות הקוגניטיבית.

על-בסיס מחקרים באיכות גבוהה שבחנו החוקרים, הם מצאו עדויות מתונות לפיהן חשיפה רבה לפלואוריד מלווה במדדי אינטליגנציה נמוכים יותר, לצד השפעות קוגניטיביות אחרות בילדים.

עם זאת, מחקרים מעטים באיכות גבוהה בחנו את החשיפה לפלואוריד במבוגרים. החוקרים זיהו רק שני מחקרי חתך באיכות-גבוהה ואלו לא סיפקו עדויות עקביות אודות הקשר בין ליקוי קוגניטיבי ובין חשיפה לפלואוריד שבעה מחקרי חתך באיכות נמוכה סיפקו עדויות מסוימות אודות ליקוי קוגניטיבי במבוגרים, אך בשל המספר המוגבל של מחקרים באיכות גבוהה, העדויות לא היו ברמה מספקת.

מתוך הודעת ה-NTP

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אפליקציה ראשונה במרשם לדיכאון (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אפליקציה ראשונה במרשם לדיכאון (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אפליקציה ראשונה מסוגה תחת מרשם רופא לחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית. אפליקציית Rejoyn פותחה ע”י Otsuka Pharmaceutical ו-Click Therapeutics ותהיה זמינה עם מרשם בלבד למבוגרים בגילאי 22 שנים ומעלה, תחת טיפול רפואי, אשר כבר נוטלים טיפול בנוגדי-דיכאון. החברות מצפות כי האפליקציה תהיה זמינה להורדה […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תעסוקתית לאזבסט מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט, הן מסוג אדנוקרצינומה והן מסוג תאי קשקש. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות של הוושט, הכולל קרצינומה של תאי קשקש ואדנוקרצינומה, הינה מחלה ממארת עם פרוגנוזה גרועה ושיעורי תמותה […]

  • מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    למרות חשש מפני תביעות רשלנות רפואית של רופאים, חוקרים לא מצאו עליה בתביעות רשלנות רפואית מוצלחות על-רקע מעקב פעיל כגישת טיפול בחולים עם סרטן בדרגת סיכון נמוכה, כך מדווח במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network שוקלות מעקב פעיל כגישה יעילה לטיפול בסרטן […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה