מחלוקת נוספת אודות חשיבות סטטינים במניעה ראשונית (BMJ)

המחלוקת בכל הנוגע לשימוש בסטטינים למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם שוב עולה לכותרת, בעקבות ממצאי מחקר חדש שפורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת BMJ, לפיו לסטטינים בחולים בסיכון נמוך תועלת מעטה וקיים פוטנציאל לנזק, כאשר החוקרים טענו כי בחלק מהמקרים מדובר היה בבזבוז משאבים רפואיים.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את ההשפעות של שינויים בהנחיות האירופאיות אודות מניעת מחלות לב וכלי דם משנת 1987 עד 2016, באמצעות נתוני מדגם ארצי של חולים מבוגרים באירלנד. מבין אלו מעל גיל 50 שנים במאגר זה, 30% נטלו סטטינים שני-שליש עשו כן למניעה ראשונית. כ-75% מהנשים שנטלו סטטינים עשו זאת למניעה ראשונית, בהשוואה למעט למעלה מחצית מהגברים.

יישום ההמלצות בהנחיות מנקודות זמן שונות לאורך 30 השנים האחרונות למדגם מטופלים מאירלנד העיד כי לפי ההנחיות משנת 1987, 8% מהאוכלוסייה היו מתאימים לטיפול בסטטינים, אך על-פי ההנחיות משנת 2016, 61% מהמדגם מתאים לטיפול זה.

לאחר מכן, החוקרים בחנו את העדויות התומכות במתן סטטינים במסגרת מניעה ראשונית. הם מצאו כי למרות שנערכו הרבה מחקרים ומטה-אנליזות של טיפול בסטטינים, ישנה עדויות המבחינות בין טיפול למניעה ראשונית או שניונית.

החוקרים חישבו כי על-בסיס ההמלצות מההנחיות בשנת 1994 לטיפול בסטטינים, מספר החולים הנדרש לטיפול למניעת אירוע קרדיווסקולארי יחיד באוכלוסיה במעקב בשל מניעה ראשונית, עומד על 40 חולים. עם זאת, כאשר יושמו ההנחיות משנת 2016, המספר הנדרש לטיפול עמד על 400 ולכן ההנחיות החדשות פחות משתלמות, בהשוואה להנחיות משנת 2016.

החוקרים מאירלנד מאמינים כי ישנה אי-ודאות בכל הנוגע למאזן בין התועלת של טיפול בסטטינים ובין הנזקים האפשריים כאשר הטיפול התרופתי ניתן למניעה ראשונית ואינם יודעים לקבוע אם ניתן להצדיק מנקודת מבט חברתית, מתן טיפול נרחב בסטטינים. אעפ”י כן, הנחיות רבות הרחיבו את קריטריוני ההתאמה לטיפול זה ובמדינות רבות ממליצים על הטיפול למניעה ראשונית.

BMJ. 2019;367:l5674

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה