משפחה

מקומם של מעכבי PCSK9 בטיפול בחולים עם סוכרת או תסמונת כלילית חדה (Lancet Diabetes & Endocrinol)

מתוצאות ניתוח חדש של נתוני מחקר ODYSSEY OUTCOMES, שפורסמו בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology עולה כי טיפול בזריקות Alirocumab (פראלואנט), ממשפחת מעכבי PCSK9, משתלמות יותר מבחינת מאזן עלות-תועלת בחולי סוכרת זמן קצר לאחר אבחנה של תסמונת כלילית חדה ורמות לא-מאוזנות של חלקיקי LDL.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים לאחר תסמונת כלילית חדה, סוכרת מלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים איסכמיים. הפחתת ריכוז LDL עם Ezetimibe או סטטינים עשויה להפחית את הסיכון הנ”ל בחולים עם תסמונת כלילית חדה וסוכרת. עם זאת, היעילות והבטיחות של הפחתה נוספת של רמות LDL עם מעכבי PCSK9 במצבים אלו אינה ידועה. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של Alirocumab על תוצאים קרדיווסקולאריים לפי האיזון הגליקמי, תוך הערכת ההשפעות על מדדים גליקמיים, כולל הסיכון להופעה חדשה של סוכרת.

בתחילת מחקר ODYSSEY OUTCOMES, ב-5,444 חולים (28.8%) היה ידוע על סוכרת, 8,246 חולים (43.6%) אובחנו עם קדם-סוכרת וב-5,234 חולים (27.7%) רמות הסוכר בדם היו בטווח התקין. החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין קטגוריות גליקמיות שונות בחציון ערכי LDL בתחילת המחקר (85-89 מ”ג/ד”ל), לאחר ארבעה חודשי טיפול ב-Alirocumab (31 מ”ג/ד”ל), או לאחר ארבעה חודשי טיפול בפלסבו (88-89 מ”ג/ד”ל).

בקבוצת הפלסבו, לאורך 2.8 שנים, היארעות התוצא העיקרי משלב של תמותה עקב מחלת לב כלילית, אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי איסכמי, או אנגינה לא-יציבה שדרשה אשפוז הייתה גבוהה יותר בחולים עם סוכרת (16.4%) לעומת אלו עם קדם-סוכרת (9.2%) או ערכי סוכר תקינים (8.5%); יחס סיכון עם סוכרת לעומת ערכי סוכר תקינים של 2.09 (p<0.0001) ויחס סיכון של 1.90 עם סוכרת לעומת קדם-סוכרת (p<0.0001).

הטיפול ב-Alirocumab הוביל לירידה יחסית דומה בהיארעות התוצא העיקרי בכל קטגוריה גליקמית, אך לירידה אבסולוטית גדולה יותר בהיארעות התוצא העיקרי בחולים עם סוכרת (2.3%), בהשוואה לאלו עם קדם-סוכרת (1.2%), או ערכי סוכר תקינים בדם (1.2%) (p=0.0019).

בקרב חולים ללא סוכרת בתחילת הדרך, 676 חולים (10.1%) בקבוצת הפלסבו פיתחו סוכרת, זאת בהשוואה ל-648 חולים (9.6%) בקבוצת הטיפול ב-Alirocumab; הטיפול הפעיל לא הביא לעליה בסיכון להופעה חדשה של סוכרת.

החוקרים מסכמים וכותבים כי זמן קצר לאחר תסמונת כלילית חדה, הטיפול ב-Alirocumab ליעד ריכוז LDL בטווח 25-50 מ”ג/ד”ל) הוביל לירידה אבסולוטית גדולה כפליים באירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם סוכרת, בהשוואה לאלו ללא סוכרת. הטיפול הפעיל לא הביא לעליה בסיכון להופעה חדשה של סוכרת.

Lancet Diabetes & Endocrinol. Published online July 1, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה