משפחה

גישות חדשות מספקות תקווה לחולים עם הפרעות ממושכת במצב ההכרה (Lancet Neurol)

גישות טיפול חדשות מספקות תקווה לחולים עם הפרעות ממושכות במצב ההכרה ומדגימות שיפור ותועלת גם שנים לאחר הנזק, כך עולה מסקירה חדשה של הנתונים בנושא, אשר פורסמה במהלך חודש אפריל בכתב העת Lancet Neurology. הסקירה כוללות את העדויות העדכניות בנוגע לטיפול תרופתי, גירוי מוחי לא-פולשני וגירוי תחושתי בחולים אלו.

המומחים מסבירים כי הפרעות במצב הכרה כוללות קומה, המתאפיינת בהתנהגות רפלקסיבית בלבד, ללא יכולת הערת המטופל; תסמונת Unresponsive Wakefulness Syndrome (שבעבר כונתה מצב צמח); ומצב הכרה מינימאלי, המתאפיינת בעדות קלינית לסימני הכרה.

עד היום נערכו מעט מאוד מחקרים מבוקרים להערכת אפשרויות הטיפול, אך לאחר פרסום מאמר גדול אודות Amantadine בשנת 2012, חלה התקדמות מהירה בתחום.

ההנחיות האמריקאיות משנת 2018 לחולים עם הפרעות במצב הכרה המליצו רק על Amantadine לחולים עם תסמונת Unresponsive Wakefulness Syndrome ומצב הכרה מינימאלי 4-16 שבועות לאחר חבלת מוח. ההמלצה מבוססת על נתוני מחקר אקראי יחיד. Amantadine הינו הטיפול התרופתי היחיד המומלץ בהנחיות.

הטיפול ב-Zolpidem לווה בשיפור במדדי Coma Recovery Scale-Revised באחוז קטן מהחולים בשני מחקרים מבוקרי-פלסבו. בנוסף, יש דיווח מקרה של חולה עם תסמונת Unresponsive Wakefulness Syndrome (מעל שלוש שנות לאחר דום לב) בו חלה התאוששות של מצב ההכרה לאחר מתן מינון גבוה של התרופה.

תרופות אחרות שנקשרו עם התאוששות של מצב ההכרה במספר מחקרים לא-מבוקרים או דיווחי מקרים כללו מתן תוך-תקאלי של Baclofen, Midazolam ו-ZIconotide.

השימוש בזרם ישיר דרך הגולגולת הוביל לשיפור בסימני הכרה בחמישה מחקרים אקראיים שכללו חולים במצב הכרה מינימאלי.

מחקר קטן אחד, אקראי-מבוקר וכפל-סמיות מצא כי גירוי שמיעתי, בו קרובי משפחה סיפרו סיפורים שכללו אירועים אוטוביוגרפיים לחולים, האיץ החלמה של חולים עם הפרעות ממושכות במצב ההכרה. מחקרים לא-מבוקרים הציעו גם שיפור עם תכניות גירוי תחושתי אחרות, כולל טיפול מבוסס-מוטוריקה, אימונים מבוססי-שמיעה, טיפול במוזיקה ותכניות אימון רב-חושי.

הממצאים הזמינים מעידים כי בחלק מהחולים תתכן תועלת להתערבויות שיקום, גם שנים לאחר חבלת מוח. עם זאת, יש להשלים מחקרים גדולים יותר במטרה לאשר את הנתונים ואלו עדיין אינם מתורגמים לשימוש קליני.

לאור ההשפעות המבטיחות של חלק מהטיפולים בחולים עם הפרעות ממושכת במצב הכרה, המומחים משוכנעים כי תחום זה צפוי להתקדמות משמעותית בשנים הקרובות.

Lancet Neurol. Published online April 16, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    טיפול בגרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) של אזור ה-SMA (או Supplementary Motor Area) מלווה בשיפור משמעותי בהאטה פסיכומוטורית בפסיכוזה, מצב עבורו אין כיום טיפול זמין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. מחקר כפל-סמיות, אקראי, כלל 88 מבוגרים (גיל ממוצע של 36 שנים) עם הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה […]

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ACTRIMS עולה קשר הדוק בין השמנה ובין החמרת מוגבלות, התקדמות מחלה וירידה באיכות החיים של מבוגרים עם טרשת נפוצה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נקשרה עם הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה. עם זאת, אין מידע רב אודות הקשר בין השמנה ובין הסיכון להתקדמות מחלה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה בקרב מבוגרים בארצות הברית, כאשר באלו עם חסר ויטמין D תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לחרדה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין ויטמין D […]

  • טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה