משפחה

העדויות וההמלצות העדכניות למניעה ראשונית ושניונית של אוסטיאופורוזיס מדגישות את החשיבות של צריכת סידן במינון יומי של 1000 מ”ג ביחד עם 800 יב”ל ויטמין D

לאחרונה פורסמו מס’ עדכונים, הנחיות והמלצות הנוגעות לצריכת סידן וויטמין D . אנו מביאים כאן את הסיכום והמסקנות המרכזיות של העדכונים האחרונים :

·         כמות הסידן היומית המומלצת לגברים ונשים מעל גיל 50 היא כ- 1000 מ”ג (ההמלצות הבריטיות החדשות הגדירו רמה יומית של בין 700-1200 מ”ג, ומשרד הבריאות הישראלי קבע רמת צריכה מומלצת של 1000-1200 מ”ג סידן) , אותה יש לצרוך ביחד עם ויטמין D במינון של 800-1000 יח’ ביום. (משרד הבריאות הישראלי קבע קצובה של 600-800 יח’ בינ”ל ליום).

·         הדגש הוא על צריכה משותפת מספקת של סידן וויטמין D . צריכת סידן בלבד או ויטמין D בלבד לא נמצאה כיעילה בהפחתת הסיכון לאוסטאופורוזיס.

·         סקר התזונה האחרון שבוצע בישראל מצביע על כך שרק מיעוט מגיע לרמת הצריכה היומית המומלצת הנ”ל, והצריכה הממוצעת בעולם המערבי ובישראל היא כמחצית בלבד מהמנה היומית המומלצת: בקרב רוב הנשים והגברים בישראל צריכת הסידן וויטמיןD   מהתזונה נמוכה מההמלצות הרפואיות ועומדת על:

o            סידן:  578 מ”ג בממוצע ביום, חציון 494 מ”ג ביום

o            ויטמין  : D 114  יב”ל בממוצע ליום, חציון 50  יב”ל ליום

·         העדיפות היא להגיע לרמת צריכת סידן המומלצת בתזונה, אך במידה וזה אינו אפשרי יש מקום לשימוש בתוספי תזונה, רצוי תוסף משולב של סידן וויטמין D המגביר את ההיענות.

·         נראה שלחלק גדול מהאוכלוסייה יש לכן צורך בהשלמה באמצעות תוספי תזונה ברמה יומית של 500 מ”ג סידן ושל 800 יב”ל ויטמין D. 

·         עד כה תוספים ששילבו סידן וויטמין D כללו 500 מ”ג סידן  כללו כמות של 400 יב”ל ויטמיןD   בלבד (כיוון שזו הייתה הכמות המקסימלית המאושרת של ויטמין  D  לתוספי תזונה). כתוצאה מכך בכדי להגיע לקצובה המומלצת נאלצו מטופלים ליטול בנוסף לתוסף המשולב ויטמין D בטיפות או קפסולות נוספות, מה שהכביד ופגע בהיענות. בעקבות ההמלצות החדשות המאפשרות העלאת הכמות של ויטמין D נראה שלתכשירים המשלבים רמה של 500 מ”ג סידן ו-800 יב”ל ויטמין D נותנים מענה מלא זול ונוח שעשוי להתבטא בשיפור זמינות והיענות המטופל.

·         צריכה עודפת של סידן אינה קשורה להפחתת סיכון גדולה יותר לאוסטיאופורוזיס. קיימת עדיין מחלוקת אם צריכה עודפת עשויה להזיק , אך צריכה בכמות מספקת בהתאם הנחיות הרפואיות, לא רק שאינה מזיקה אלא אף מיטיבה

·         נראה שאין מקום לחשש שצריכת סידן ברמות אלה תגביר הסיכון להסתיידות עורקים כליליים ואירועים קרדיווסקולריים.

·         כך גם באשר לחשש לאבנים בכליות על רקע צריכת סידן ברמות אלה. צריכת סידן במינונים המומלצים קשורה דווקא להפחתת הסיכון

·         לנשים המקבלות כבר טיפול תרופתי לטיפול ומניעת אוסטיאופורוזיס יש חשיבות רבה להקפיד על  הגעה ליעד של כ?1,200 מ”ג סידן ביום ובין 800 ל?1,000 יחידות ויטמין D ביום על מנת לוודא פעילות יעילה של הטיפול התרופתי .

להלן סקירת הספרות והעדכונים בהרחבה:

אחת ההמלצות בהנחיות העדכניות למניעת אוסטיאופורוזיס לנשים לאחר-מנופאוזה וגברים מעל גיל 50, הנמצאים בסיכון מוגבר לשברים שפורסמו לאחרונה באנגליה (1), כוללת  צריכה יומית של 800 יחידות בינ”ל של ויטמין D . במקביל, מומלצת צריכה יומית של סידן ברמה של בין 700-1200 מ”ג.

צריכה הולמת של סידן בתזונה בשילוב עם ויטמין D הינה אחת הדרכים המרכזיות הנכללות במאמצים למניעת אוסטיאופורוזיס בנשים לאחר-מנופאוזה. למרות הנחיות מטעם איגודים מקצועיים ברחבי העולם, נראה שבפועל רמת צריכת הסידן וויטמין D בעולם המערבי אינה עומדת ברמה המומלצת.

במאמר שפורסם בכתב העת Maturitas (2) ביקשו חוקרים לספק עדויות בנוגע להשפעות של צריכת סידן על מניעת אוסטיאופורוזיס בנשים לאחר-מנופאוזה ולבחון את ההנחיות הנוכחיות. לצורך כך, הם השלימו סקירה ספרותית ובחינה של דעות מומחים.

המינון היומי המומלץ של סידן נע בין 700-1,200 מ”ג סידן אלמנטלי ואעפ”י שניתן לצרוך סידן דרך המזון או בצורת תוספים, המחברים מציינים שיש עדיפות לצריכת סידן בדיאטה. צריכה מתחת לכמות המומלצת של סידן בתזונה עלולה להביא לעליה בסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים; עם זאת, אין הוכחות עקביות לפיהן תוספי סידן במינון המומלץ (ללא שילוב ויטמין D) , או מעבר לכך, מפחיתים סיכון זה. תוספת ויטמין D לצריכת סידן עשויה להפחית את הסיכון לשברים, בעיקר במטופלים במוסדות טיפול.

המחברים מציינים שיש לקחת בחשבון כי צריכה מופרזת של סידן, המוגדרת כצריכה של למעלה מ-2,000 מ”ג/יום, עלולה לגרום נזק. בין הסיבוכים האפשריים שתוארו בספרות בעקבות צריכה מופרזת של סידן נכללים סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים, אבנים בכליות ודרכי שתן ואף שברים. עם זאת, קיימים גם נתונים סותרים והסוגיה הזו עדיין במחלוקת.

הכותבים סיכמו וקבעו כי מסקירתם עלה כי יש להמליץ על צריכה הולמת של סידן לשמירה על בריאות העצם, כאשר יש לקחת בחשבון כי צריכת סידן מופרזת אינה מומלצת.

כאמור, בהמלצות מבריטניה (1) בנושא מניעה וטיפול באוסטיאופורוזיס, כללו המומחים התייחסות לחשיבות אורחות חיים במצבים אלו, כולל הגברת פעילות גופנית, הפסקת עישון, הפחתת צריכת אלכוהול לעד שני משקאות ביום, הפחתת סיכון לנפילות וכמובן, הבטחת צריכה תזונתית מספקת של סידן ורמה מספקת של ויטמין D.

המומחים הסבירו כי הגדלת צריכת סידן, בין אם דרך התזונה או באמצעות תוספים, לוותה בעליה קטנה בצפיפות המינראלים של העצם (עדויות בדרגה 1a), אך הדגישו כי אין עדויות משכנעות כי צריכת סידן לבדה מפחית סיכון לשברים (עדויות בדרגה 1a). הם כמובן ציינו כי תוספי סידן מלווים מצידם בסיכון מוגבר לאבני כליות ותופעות לוואי במערכת העיכול. עוד צוין החשש כי תוספי סידן עשויים להביא לעליה בסיכון למחלות לב וכלי דם, אך מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה מצאה מעט עדויות לקשר מובהק סטטיסטית (עדויות בדרגה 1a).  ההמלצה כי להקפיד על צריכת סידן יומית בטווח 700-1,200 מ”ג, כאשר ישנה עדיפות לצריכה תזונתית על-פני מתן תוספים.

תוספי סידן וויטמין D מומלצים לרוב כתוספת לטיפולים אחרים לאוסטיאופורוזיס, כאשר מחקרים קליניים להערכת טיפולים לאוסטיאופורוזיס בוצעו בחולים עם משק סידן וויטמין D תקינים. בנשים לאחר-מנופאוזה וגברים מבוגרים שטופלו בתרופות להגנה על העצם בשל אוסטיאופורוזיס, מומלץ לשלב תוספי סידן במידה והצריכה התזונתית נמוכה מ-700 מ”ג/יום ולהוסיף ויטמין D במינון 800 יחידות/יום באלו בסיכון או עם עדות לחסר ויטמין D (המלצה בדרגה B).

בישראל פורסמו בשנת 2014 (3) ערכי הייחוס של צריכה תזונתית, תוך הגדרת קצובת רכיבי תזונה מומלצת (Recommended Dietary Allowance) של 15 מק”ג ויטמין D ביום בגברים ונשים עד גיל 70 ו-20 מק”ג ויטמין D באלו מעל גיל 70 שנים (יש לזכור כי 1 מיקרוגרם של כולקליצפרול שווה ערך ל-40 יחידות בינלאומיות של ויטמין D).  גבול הצריכה המירבית הוא של 50 מק”ג ויטמין D ביום.

באשר לצריכת סידן, ההמלצה הינה לקצובת רכיבי תזונה מומלצת של 1,000 מ”ג ביום בקרב גברים בגילאי 19-70 ונשים בגילאי 19-50 שנים. בגברים מעל גיל 70 ובנשים בגיל 51 ומעלה מומלצת צריכה של 1,200 מ”ג סידן ביום. אין לצרוך מעל 2.5 גרם סידן ביממה.

ממכלול הנתונים עולה כי אין הוכחות מוצקות לפיהן ישנה תועלת למתן סידן או ויטמין D בנפרד, עם זאת, שילוב שני התוספים עשוי להביא לירידה מתונה, אך משמעותית, בסיכון לשברים ולסייע במניעת נפילות ושמירה על מסת העצם. (4) .

ומה קורה בפועל בישראל ? הסקר הלאומי האחרון של משרד הבריאות (5, נספח) מצביע על כך שלמעלה מ-80% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל צורכת פחות סידן וויטמין D מההמלצות.

המשמעות היא שיש מקום לשקול להדריך ולעודד מטופלות ומטופלים מתאימים (נשים לאחר-מנופאוזה וגברים מעל גיל 50 הנמצאים בסיכון מוגבר לשברים) להגיע לרמות הצריכה המומלצות של סידן וויטמין D (במשולב) אם באמצעות צריכה תזונתית או הוספת תוספי תזונה במטרה למנוע שברים אוסטיאופורוטיים.

יש לציין שגם בקרב מטופלים שנוטלים  תרופות למניעת אוסטיאופורוזיס ושברים יש חשיבות רבה להקפיד על  נטילה של כ?1,200 מ”ג סידן ובין 800 ל?1,000 יחידות ויטמין  D על מנת לוודא פעילות יעילה של הטיפול התרופתי.

מקורות:

1)      Arch Osteoporos. 2017 Dec;12(1):43. doi: 10.1007/s11657-017-0324-5

2)      Maturitas. 2018 Jan;107:7-12. doi: 10.1016/j.maturitas.2017.10.004. Epub 2017 Oct 3.

3)      משרד הבריאות – DRIs Dietary Reference Intakes

4)      יעילות ובטיחות של תוספי סידן וויטמין D ,סיכום מהכנס השנתי דר איריס ורד

5)      סקר לאומי שני בנושא בריאות ותזונה בישראל 2014-16

נספח:

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

  • צריכת קפה מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה (Int J Cancer)

    צריכת קפה מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה (Int J Cancer)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cancer מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שתיית קפה עשויה להיות מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת קפה נקשרה עם סיכון מופחת להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום. עם זאת, לא ידוע אם צריכת קפה עשויה […]

  • דיאטה פרו-דלקתית וצריכת מלח מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2   (Diabetes, Obesity & Metabolism)

    דיאטה פרו-דלקתית וצריכת מלח מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2   (Diabetes, Obesity & Metabolism)

    הסיכון לסוכרת מסוג 2 גבוה יותר בקרב מבוגרים עם דפוסי דיאטה פרו-דלקתית ואלו הצורכים מלח בכמות רבה, בהשוואה לאלו המקפידים על דיאטה אנטי-דלקתית וצורכים כמות מלח קטנה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד DII (או Dietary Inflammatory Index), מערכת ניקוד להערכת הפוטנציאל הדלקתי של […]

  • דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

    דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

    חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

  • מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Nutrition עולה כי אין קשר סיבתי בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין מרבית הממאירויות על-רקע השמנה, בנוסף לסרטן מעי גס ורקטום וסרטן שד. בנוסף, הממצאים מעידים כי מדד מסת הגוף עשוי להיות מתווך אפשרי של הקשר בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לסרטן מעי […]

  • טיפול בתרופות פומיות הפוגעות בצפיפות העצם והסיכון לניתוח חוזר להחלפת מפרק הברך (J Arthroplasty)

    טיפול בתרופות פומיות הפוגעות בצפיפות העצם והסיכון לניתוח חוזר להחלפת מפרק הברך (J Arthroplasty)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty עולה כי בחולים תחת טיפול בתרופות המפחיתות את צפיפות העצם, דוגמת תרופות אנטי-פסיכוטיות, SSRI, גלוקוקורטיקואידים או מעכבי תעלות מימן, ייתכן סיכון מוגבר לניתוח חוזר להחלפה מלאה של מפרק הברך. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר ארצי והשלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל למעלה מ-1.2 מיליון חולים שעברו ניתוח ראשוני להחלפה […]

  • משלב סרקופניה עם השמנת-יתר מלווה בעליה בסיכון לתמותה (JAMA Netw Open)

    משלב סרקופניה עם השמנת-יתר מלווה בעליה בסיכון לתמותה (JAMA Netw Open)

    בחולים עם השמנה סרקופנית סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת, אך בדיקות סקר לתפקוד השריר עשויות לספק הזדמנות להתערבות ממוקדת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. שיעור המבוגרים עם מסת שומן גוף גבוהה ו/או תפקוד ומסת שריר נמוכה עלה בשנים האחרונות, אך סרקופניה והשמנה סרקופנית אינם מאובחנים דיו. במסגרת המחקר הנוכחי בחנו החוקרים […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להחמיר תסמינים במבוגרים עם קוליטיס כיבית (Am J Gastroenterol)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להחמיר תסמינים במבוגרים עם קוליטיס כיבית (Am J Gastroenterol)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד מלווה בעליה במספר אירועים של תסמינים במערכת העיכול ודלקת מעי במבוגרים עם אבחנה ידועה של קוליטיס כיבית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. צריכת מזון אולטרה-מעובד נקשרה עם סיכון מוגבר להיארעות קוליטיס כיבית אך אין מחקרים רבים אודות ההשפעה של דפוס תזונה זה על נטל המחלה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה